אור ברסלב
איגרא רמה חלק א מסכת סוכה › דף לא:

איגרא רמה חלק א· רבי משה משולם איגרא

מסכת סוכה · דף לא:

דף ל:

והנה הלח"מ בהלכות סוכה הקשה למה שכתב רשיז"ל בד"ה אבל גזל עצים וסיכך בהן וכ' דקנהו בשינוי מעשה ולפ"ז מאי מקשה הש"ס לקמן על רבינא מעצים דשם הוי שינוי מעשה וכאן הוי רק תקנתא דרבנן וי"ל והנה עוד יש דקדוק דאמרו ממאי ר"ל דלמא פלוגתא בפלוגתא אחריני ואיך שייך פלוגתא אחריני יע"ש בס' כפות תמרים וי"ל דהנה קשה לפי הפ' הרמב"ם וכן לישנא ב' דרש"י דאיירי דהוי תקנת השבים והנם התוס' כתבו לעיל בדף ל' ע"א בד"ה הא קני' ביאוש דאי קנה לו מצי נפקא ולא חשיב מצוה הבאה בעבירה ובכולה שמעתין דלא חשיב מצוה הבאה בעבירה היכא דקניא לי' מצינו לומר דקנה קודם באגודה אפי' למאן דלא בפי אגוד הא קנה קודם יו"ט דאכתי לא חל חיוב מצוה אפילו בי"ט דל"ד למקדיש דחל קנין והקדש ביחד והו' מצוה שבאה בעבירה והנה אמרינן לעיל בדף ט' טעמי' דב"ש דכתיב חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים סוכה העשוי לשם חג וב"ה ההוא מבעי' לי' לעושין סוכה בחה"מ וב"ש ס"ל כר"א דאמר אין עושין סוכה בחה"מ וא"כ ר"א ע"כ דס"ל דאין עושין סוכה בחה"מ והוי כתירוץ הריטב"א דלעיל ס"ל דסוכא בעינן לשמה והנה איתא בר"ה ובמנחות דמם חרישה רשות אף קצירה רשות יצא קצירת עומר אע"ג דמצאו קוצר בעינן קצירה לשמה והוי קצירות מצוה ולפ"ז אם בעינן עשי' לשמה הוי מצוה עשי' וא"ה שפיר דמיא להקדש דהא עי"ז דהוי סוכה של מצוה ועשאו קבע וכמו דפירש"י לקמן הוי רק הסוכה על דנעשית לשמם והוי לה מצוה והוי מצוה וקנין בא ביחד והוי מצוה הבאה בעבירה לר"א ואמאי אפר ר"נ שלר"א יוצא וי"ל משום דהנה בס' כפות תמרים הקשה על הא דאמרין דרבנן דקרקע אין נגזלת והוי שאילה ואמאי מנלן זאת הכי דהא עכ"פ הוי שואל שלא מדעת והוי גזלן ובשותף לשואל יש חילוק יע"ש היטב וי"ל דהנה התוס' הקשה לעיל בדף כ"ז ע"ב בד"ה כל האזרח בישראל ומיהו קשה הא גבי ציצית מרבינן מרבינן דשותפים מדכתיב בגדיהם וממעטינן שאילה מדכתיב כסותך ה"נ הכא וי"ל משום דהנה איתא במרדכי והביאו רמ"א בהגהותיו דאם עשאו היכא דאין יכולין לישן דלא יוצא וכו' ושנה הח"צ בתשובה אמר דאין צריכין דוקא בסיכה א' ועוד דהא הכתוב אמרו כל האזרח בישראל ישבו בסוכות ויש בו אלף אנשים בב"א וא"כ אי אפשר לישן איש ואשתו ואפ"ה יוצא וי"ל דה"פ דבאמת דאמרינן אם עשאו סוכה על בהמה או ע"ג אילן דלא יצא אפילו בחה"מ דבעינן סוכה הראוי לשבעה ושבת וי"ט לא מצי ור"י זה הוי רק מדרבנן וא"כ ה"פ דהוי ע"ה דבעינן סוכה הראוי לשבעה דיהא מצי לישן ואמת דאחר דראוי אע"ג דודאי בשבת וי"ט לא ישן רק (יאכל) בסוכה אחר יצא וכן אם ישן לגמרי בסוכה אחרת יצא רק דיהא ראוי ובכאן ראוי אם יהא לאדם אחד והשאר לא יבוא כלל רק דלא אמרינן דיתן לו במתנה זה הוי חדש דבר וכמו דיבנה עוד רק דממילא יהא יוצא אע"ג דבסוכה לא אמרינן דמסתמא ניחא לי' ויהא יוצא כמו גזלן דהא סוכה הוי בשביל כל ישראל בזא"ז ועוד דבלא אשתו יהא בו וא"כ שפיר הוי גזילה בקרקע כמו שאולה ומוכח דבשאולה יוצאין בסוכה וגם בגזילת קרקע דמקרי שאולה ומתורץ קו' התוס' ק וקו' הכפות תמרים דלעיל:

ועל הקו' דלעיל הוא מתורץ דעיקר הפי' כדלעיל ליישב דברי התירץ הריטב"א והנה רק למאן דס"ל אין ברירה הא למאן דס"ל ברירה והוי מעיקרא אקני' לו אחד לחבירו ובמתנה ע"מ להחזיר ולא הוי צריך קרא על זה וא"כ ל"ל קרא לר"א אלא פ"כ דלא ס"ל לר"א הך סברא דמעיקרא אקני' או דמסתמא נתן לו ע"מ להחזיר ור"א הא ס"ל ברירה במסכת ביצה גבי עומד על מוקצה וא"כ באמת לר"א לא מוכח דבעי לשמה:

ואו י"ל דב"ש ס"ל דאין ברירה וס"ל ג"כ דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי וא"כ ממילא מוכח דיוצא בשותפין ולא צריך קרא להכי רק לגר שנתגייר וקטן וא"כ ממילא מוכח דאין עושין סוכה בחה"מ אך דלמא במתנה ע"מ להחזיר וכדלעיל אך לר"א בתר לישנא דאמימר לא מצי להקנות דכיון דהוי לא' גוף ולא' פירות ומקשה שפיר ובזה הלשון וא"כ לר"א דס"ל ברירה לא מוכח וא"כ ה"פ וממאי דפליגי בזה דילמא לר"א הוי הטעם משום דס"ל דבעינן לשמה וא"כ הוי מצוה הבאה בעבירה וכדלעיל ולרבנן לא בעינן לשמה ולא הוי מצוה הבאה בעבירה והנה כללא דמילתא דאם נימא דהוי כמו אמימר דלא יכול למוכרו שפיר מוכח מזה דר"א ס"ל דלא כב"ש דממ"נ לפמ"ש לעיל התירץ עפ"י תעשה ולא מן העשוי וא"כ אפילו אם נימא דבדאורייתא ס"ל לר"א אין ברירה מ"מ תיקשי לר"א קאי קרא אשותף דאל"כ תקשי האיך משכחת (דמביא) דעושין סוכה (א"י פירוש ב' תיבות הללו וכמו הש"א) וכדלעיל או דהוי הפי' דא"צ קרא דע"כ יוצאין בשותפין אך אם לא ס"ל לדאמימר וא"כ רש"י פירש לעיל אם נימא דלח כאמימר וא"כ הוי הפי' דבסוכ"מ דה ר"א בשינוי מעש' (ואמ"כ תיבו' הללו א"י) לרבינא אם הוי דלא כאמימר דלא אמר ר"א רק משינוי מעשה משום דבעשאו עראי הוי רק שלר"א מצוה הבאה בעבירה וא"ל מנ"ל להקשות על רבינא קשה למה לא נקיט רבינא עצים וכמ"ש בס' כפות תמרים:

והנה אם אמרינן דבאמת אין צריך שבעה הראוי לשבעה והנה איך יליף שאול אפי' משו' דעל שאול דוק' קאי הקרא וכמ"ש הריטב"א משום דבש'אף מוכח מאם לא כן לא משכחת סוכה [בא"ט תיב'זו א"י] וזה מיושב מה דק' ממ"נ דפריך דלמא לא אמרינן דקנה דרק ר"א פליג וא"כ עדיין דלמא תרוויהו לא ס"ל וס"ל דלא קנה רק דפליגי באמת רק בקרקע דומיא דר"ה ובזה לתרוויהו לא קנה אך דכיון דע"כ הוי עיקר הקושיא רק לר"א משום שלא לשמה והא דאשמועינן רבותא בר"א משום דע"כ כיון דר"א ס"ל דלא כב"ש וע"כ הוי טעמא דב"ש כדלעיל ולר"א אין כן אלמא דלא אמרינן היכא דלא צריך אוקי אשאלה ואע"ג דקרא לא משמע כן כס' הריטב"א ומתורץ שפיר:

תוכן העניינים

איגרא רמה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה