איגרא רמה חלק א· רבי משה משולם איגרא
דינים מהלכות פסח
א
טוב לבשל בכלים חדשים:
ב
כשמבשלין בקדירות בפסח באינו גליזורט צריך לבשל מים קודם יו"ט:
ג
כשמוכרין כלי מתכות ובדיל צריך לטובלו מחדש ועכ"פ בלא ברכה
ד
דבש וחלב שלא ישארו בכלי חמץ במועד דיהי' כבוש במועד דהא הגעלה אין מועלת וא"כ מי יודע דלמא יפליט כל שעה ויפליט בפסח ואין בטל בפסח ובפרט דהא כבוש לא הוי כהגעלה לומר שבודאי יצא הכל קודם פסח:
ה
צריך למכור התבואה שיש בה חמץ שצמח משום דחוזר וניעור בפסח דהוי יבש ביבש ועוד דהא ניכר האיסור ואינו בטל:
צריך למכור החמץ קודם הביטול דבאמת המכירה הוי הערמה ולא מהני אלא מטעם דמדאוריי' בביטול בעלמא סגי ומזה הטעם אוסר הת"ש למכור הבהמות יע"ש ואם ימכור החמץ אחר הביטול יגלה דעתו דרוצה לקנות וקונה לו חצירו ונשאר רק המכירה לבד והמכירה הוי הערמה בעלמא וכנ"ל לזאת יבטל אחר המכירה:
והנה לכאורה במטלטלין אגב מקרקע דהוי רק מדרבנן לפי שיטת התוס' וא"כ אימת יבטל אם יבטל מקודם המכירה כבר כתבתי דלא מהני דהא כיון דהוי בחצירו וא"כ אם מכר אח"כ זכתה לו חצירו ולא מהני ביטול ומש"ה כבר כתבתי דבעינן שיבטל אח"כ אולם אף אם יבטל אח"כ קשה הא מן התודה לא הוי מכירה רק מדרבנן ואיתא בש"ס וניבטלין בשית כיון דאסור מדרבנן כדאורייתא דמיא ול"מ מבטיל לי' והנה הכנה"ג כתב דנפל ספק בין החכמים אם ביטל בשעה ששית דאסור בהנאה מדרבנן אם מועיל הביטול עכ"פ לענין שלא יעבור בב"י ובב"י מה"ת א"ד כיון דמדרבנן לא הוי שלו לא מהני ביטול וממילא הוי כלא ביטל כלל ועובר מה"ת (א"ה אי"ל עיין בשו"ת טור האבן סי' י"ח) וא"כ הכא לא מועיל הביטול אחר המכירה דרבנן והא דמהני כלל מכירה הוי משום דמדאוריי' בביטול בעלמא סגי כנ"ל והכא הא אין שום כח בביטול אך אם הוי אמרינן כסברת הצמח צדק דמאי דמועיל על כל פנים מדרבנן או מכח מנהג מהני הוי א"ש. אך אם אמרינן הטעם רק משום דבביטול בעלמא סגי ובכאן לא שייך ביטול וא"כ יותר טוב לכתוב בלשון הודאה וא"כ הוי כמו דהודה לו דמכר לו בקנין גמור בהגבהה אך לפ"ז אם אשתו מוכרת ל"ש הודאה וכן ע"י שליח דהמכירה דע"י אשתו או ע"י שלוחו אינם רשאים לכתוב בלשון הודאה קשה כנ"ל ובשלמא היכא דהחמץ אינו בחצירו וברשותו של המוכר שפיר מהני שיבטל מקודם אך היכא דהחמץ בחצרו קשה:
רק די"ל עצה שימכור או ישכיר מקודם את הקרקע לנכרי ואח"כ יבטל ואח"כ ימכור המטלטלין אג"ק וקני מאחר דלא בעינן ציבורין אך זה רחוק אך י"ל דכה יעשה דצריך ג"כ לתת כסף ויש דעה דכסף מהני והוי כמו ס"ס ספק דכסף לחוד קנה ספק אם מטלטלין אגב מקרקע הוי מה"ת:
ז
אם אשתו או שלוחו מוכרים החמץ לא יכתב שטר לשון מכירה רק לשון ראי' ולא לשון הודאה כיון דאין הודאתם מהני במקום שחב לאחרים וא"כ לא מקנין בקנין:
ח
אם הבעה"ב יצא בעסקיו בדרך ואשתו מוכרת החמץ קשה דלמא הוא ביטל החמץ כדין שכל איש ישראל מחויב לבטל וא"כ תו אין מכירתה כלום דהוי הפקר והיא לא זכתה בו דהא אינו חצירה שלה דיזכה לה וא"כ המכירה אינה מכירה וכבר מבואר בכל הפוסקים דבביטל חמץ ולא מכרו אף דהוי אונס בדבר מ"מ אסור החמץ אחר הפסח אמנם אם החמץ בבית הנמכר יש להתיר דאף דביטל קודם כיון דהחדר מכרה כדין ובעלה נתן לה רשות למכור החדר וא"כ הוי החמץ בביתו של נכרי וכאשר העלה הרמב"ן בפירוש התורה להלכה הובא בט"ז סי' ת"מ עש"ה אבל אם החמץ במקום אחר שנוהגין למכרו. באג"ק אין לאשתו למכור דלמא כבר ביטל הבעל קודם ולכן צריך להקדימו יום אחד ק דם פ"פ שבודאי אזי לא ביטל עדיין הבעל ובלילה שמקודם מכר: