אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן נ · ד
ומש"כ עמש"כ בשי' הרשב"א ורש"י במהדו"ק לובא באס"ז כתובות נ"ט דבקונם פרטי מעל ויצא לחולין משום דדוקא בקדשי הגוף דמשום חומר הקדושה אינו יוצא לחולין משא"כ בקדשי בה"ב שאין בו פדיון מצד אחר כמו בגיזה דלאו משום חומר הקדושה אינו יוצא לחולין רק משום דבעי העמדה והערכה מעל ויצא לחולין וה"ה בקונם פרטי דאין לו פדיון משום דקלישא קדושתו לא חמיר מקונם כללי ויוצא לחולין והעיר על זה מעכ"ת ממעילה י"ט דקדשי מזבח שהוממו ועבר ושחטן דלמ"ד דבעי העמדה והערכה יש בו מועל אחר מועל והא דאין להם פדיון לאו משום חומר קדושתן אלא משום חסרון העמדה והערכה ומ"מ יש בהם מועל אחר מועל ומחלק מעכ"ת דשאני קדשי מזבח שהוממו שבאמת יש עליו קדושת לגוף ועושה תמורה ג"כ אלא דמה שיש להם פדיון מפקיע קדוה"ג שבו ואם תתחדש מניעה שלא תהי' לו פדיון קדוה"ג שבו לא פקע לפיכך יש בו מועל אחר מועל משא"כ בקדשי בה"ב וקונם פרטי דאע"פ דאין לו פדיון יוצא לחולין.
חילוקו נכון אבל תמיהני דהא בעבר למאן דס"ל דבעי העמדה והערכה ולא חזי לא לגופי' ולא לדמי הוי כקדשים שמתו דיצא ידי מעילה דבר תורה ואין בו מעילה רק מדרבנן וכ"כ השימק"ו במעילה שם בתי' הראשון דמעל מדרבנן ותירוץ השני אינו מובן וכ"כ הרמב"ם בפ"ב מה' מעילה דבחטאת שהוממה דמעל דבעינן נהנה ופגם ואם מתה גם בנהנה ולא פגם מעל כמבואר במעילה י"ח וכ' דהך מעילה אינה אלא מד"ס כמו שביארנו דהוי כקדשים שמתו וכיון דהך מעילה דרבנן בודאי דיש בו מועל אחר מועל דהא אא"פ שתצא לחולין פ"י מעילה מד"ס איסור הנאה דקדשים שחתו מן התורה ואע"פ דמתניתין דמעילה שם דכל דבר שאין לו פדיון יש בו מועל אחר מועל מעילה מן התורה אבל בע"כ בעבר ושחטן אין בו רק מפילה מד"ס ויש בו מועל אחר מועל (וגם י"ל דכל דתקנו מדרבנן כעין דאורייתא תקנו וכיון שתמימה בחיים יש בה מועל אחר מועל ה"ה בנשחט דהא דבהומם דיש לו פדיון ויצא לחולין ע"י מעילה משום קדושת דמים שבו אבל הא דמעל לכשנשחטו משום קדוה"ג שהי' לו מקודם דבקדו"ד בכה"ג לא מעל גם מדרבנן כמבואר בפסחים כ"ט דהאוכל חמץ של הקדש לא מעל אף מדרבנן) ולפ"ז בקדוה"ג היכא דלא חזי לא לגופי' ולא לדמי לא משכח"ל מעילה מן התורה כלל ורק שיש מקום לחקירה זו עפמש"כ לעיל סי' מ"ו לצדד בחטאת שעיברה שנתה דאע"פ דלא חזי לגבוה מ"מ מעל משום שאם יפול בו מום יהי' חזי לפדיון מ"מ הך מעילה מצד קדוה"ג שבו דאלו משום קדושת דמים הא קיי"ל דגורם לממון לאו כממון דמי ולהכי יש בו מועל אחר מועל גם מן התורה דלא הוי כקדשים שמתו כיון דחזי לדמי מ"מ כל זמן שאינו ראוי לפדיון יש בו קדוה"ג ויש בו מועל אחר מועל וצ"ע, וראיתי למחברים שכתבו דלהכי ע"י מעילה יצא לחולין היכא דחזי לפדיון משום דכיון דצריך לשלם קרן וחומש לא גרע המעילה מפדיון וכמש"כ הריטב"א בחולין קל"ט דבאומר עלי דמחויב באחריות הוה כחלול ולפ"ז בקונם פרטי דלא חזי לפדיון אע"פ דלא חמיר קדושתי' מ"מ כיון דאין עליו חיוב תשלומין לא פקע הקדושה ע"י מעילה אולם נראה דזה אינו דהא המועל במזיד, ג"כ מחויב לשלם הקרן מ"מ לא יצא לחולין ע"י חיוב תשלומין אלא דגזיה"כ דהקדש בשוגג מתחלל ובמזיד אינו מתחלל ולהכי בקונם פרטי דלא חמיר קדושתי' כקונם כללי מתחלל וכמש"כ בגיזה כקדשי בה"ב דמתחלל אע"פ שאין פדיון, ומש"כ מעכ"ת דלהכי קונמות קדוה"ג אף בקונם כללי שיש לו פדיון מ"מ מפקיע מידי שעבוד והקצוה"ח בסי' קי"ז תמה על זה וכ' לתרץ דקדושת דמים אינה מפקיעה מידי שעבוד משום כיון שיש להמלוה זכות ממון ע"י השעבוד ממילא פקעה הקדושה וכל זה בהקדש שהקדושה תלוי' בקנין אבל בקונמות אף דקדושת דמים נתתי' עלי' מ"מ נראה בתרנגולת של קונמות שמרדה לא פקע הקנין דבקונמות אין הקדושה מחמת הקנין ואדרבה הקנין בא מחמת הקדושה ומשו"ה קונמות מפקיע מידי שעבוד דאפילו לאחר גביית הבע"ח מ"מ קדושה שבהן להיכן הלכה ועפ"ז מתרץ דהא דאיכא מעילה בקונמות אע"ג דלא חזי לא לגבוה ולא לדמי משום דבהקדש בכה"ג פקע קנין הקדש וממילא נתבטל קדושתו ומשו"ה אין מועלין בו אבל בקונם אף דיתבטל הקנין מ"מ לא פקע קדושתו א"כ לא נתבטל גם הקנין עכ"ד, אבל אין זה מספיק לתרץ הא דיש מעילה בקונם פרטי אע"ג דלא חזי לא לגופי' ולא לדמי דבודאי גם בקדושת דמים דלא חזי לדמי לא פקע קדושתו ובאוכל חמץ של הקדש לא מעל לא נפקע ההקדש לגמרי ולא יצא לחולין ואחה"פ מעל וגם בקדשים שמתו דלא חזי לגבוה אין בו מעילה אבל איסור הקדש איכא הרי דלא נפקע ההקדש ומ"מ לא מעל דלא הוי קדשי ד' ומה"ט קשה בקונם פרטי כיון דלא חזי לא לגבוה אלא לדמי מהכ"ת ימעלו בו ובעיקר הנחה דבקונם כללי המעילה משום האיסור ויחודש לפ"ז דבקונם כללי בחמץ ימעול אף שאין לזה שווי וצ"ע מהכ"ת כיון דאין להקדש דמים.