אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן מט › ו

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן מט · ו

ה

ומה שהעיר ע"ד רש"י בקדושין די"ג האשה שהביאה חטאתה ומתה ביולדת דלפי פי' הר"ח בזבחים ד"צ בתוד"ה למקראה שיקדיש העולה קודם החטאת ומקושיתם מערכין דכ"א מבואר דס"ל להתוס' דגם בדיעבד מעכב אם שינה והקדיש החטאת קודם לעולה א"כ לא הפרישה מחיים לא משכח"ל דא"כ נפסל החטאת קודם וגם לישב דמיירי שנאבד העולה אחרי שהקדיש והפריש החטאת מסתפק בזה דאפשר בכה"ג פסול כיון דצריך להקדיש עולה אחרת ונמצא הקדש החטאת קודם להקדש עולה הקריבה וצ"ל לפ"ז דהר"ח אינו מפרש כפירש"י ביולדת זה ת"ד, בפשוטו היה נ"ל דגם לשי' הר"ח בזבחים אין זה לעיכובא דבקדשים בעינן שינה עליו הכתוב לעכב וכשי' התוס' בקדושין די"ג ובכמה דוכתי בדין חטאת קודם לעולה ומה דדייקו התוס' מערכין דכ"א נראה משום דמוכרח מדהגמ' שם דקאמר בעולת יולדת מודה דאין ממשכנין מאי ניהו דאקדמי' קרא והא גם לפי הס"ד דלהקרבה קודם אין זה אלא לכתחלה דהא לא שינה עליו הכתוב לעכב ודמי לחייבי עולות דאע"ג דאיכא מצוה דהקרבת עולה ממשכנין ונראה דשאני שאר חייבי עולות דחיישינן דאתי לשהויי ויעבור על בל תאחר ובחייבי חטאות דבאין לכפרה לא אתי לשהוי ולא חיישינן רק משום דאתי לשהויי ושלא יקריב הקרבן משום דחוי אבל שיעבור עבירה בפועל בקום ועשה לא חיישינן ולפיכך שיקריב החטאת קודם לעולה לפי הס"ד ולא יקריב כדינו ויעבור על עשה דלמצוה וכן לפירוש הר"ח דצריך שיקדיש העולה קודם לחטאת ויעבור בפועל ויקדיש החטאת קודם לעולה ועובר על עשה דלמצוה נהי שאינו נפסל הזבח לא חיישינן וע"כ הקשו התוס' לפי פי' הר"ח דמאי מקשה והאמר רבא למקראה כו' דהא לפי פי' הר"ח צריך שיקדיש העולה תחלה ולא דמי לשאר חייבי עולות דחיישינן לשהויי בשלילה, ולכאורה הי' נ"ל ליישב שי' ה"ר חיים דלפי הס"ד דס"ל שצריך שיקריב העולה תחלה ולהכי אין ממשכנין דהא להקריב צריך הכהן ואיך יעבור הכהן על דין דלמצוה דצריך להקריב העולה תחלה לחטאת ואיך יקריב החטאת קודם כדי להרויח לבעלים לבלי הקריב את העולה אח"כ כלל אבל לפ"מ דאמר רבא למקראה הקדימה הכתוב נהי דצריך שיקדיש תחלה העולה קודם לחטאת בזה שהבעלים יקדישו אותו קודם ויתרשל בהקרבת העולה דהא ניתרת בקדשים בלא"ה וא"ש וראיתי בס' מנחת חינוך מצוה קס"ח שכ' מסברא דכיון דקדימה אינו אלא למצוה אין סברא דלא למשכן מחמת הקדימה אלא דהר"ח אינו מפרש כפי' התוס' ומפרש כמו שפי' רש"י בערכין ד"ה מאי נינהו שפי' דהסברא כיון דאקדמי' קרא א"כ העולה מעכבת מלאכול בקדשים פ"כ אין ממשכנין פ"ז מקשה והאמר רבא למקראה היינו לענין קריאת שם להקדיש אבל עולה אינה מעכבת ומותרת לאכול בקדשים בהעולה א"כ למה לא ימשכנו ולבסוף כ' ודרש"י צ"ע מהכ"ת מדאקדמי' קרא נאמר דמעכב הכפרה יעושה"ט ותמיהני למה הסב בדרש"י כונה אחרת הלא דרש"י ברור מללו כפשוטן דהא דקאמר בעולת יולדת אין ממשכנין ופירש"י משום כפרה הוא כחטאת חלב אלא משום דמעכב באכילת קדשים וכדקאמרי בתחלה בחטאת נזיר דממשכנין כיון דאמר מר כו' משום דאינו מעכב בהיתר וביולדת דמעכב ולא משתרי בקדשים להכי אין ממשכנין ולפיכך לפ"מ דס"ד בעולת יולדת מה ניהו דאקדמי קרא שצריך להקריב את העולה תחלה ואח"כ החטאת ונמצא שאינה נתרת בקדשים דהא למצוה צריך שיקדים העולה תחלה ובודאי אי נימא דאינו מעכב הסדר אם הקריבה החטאת לחוד הרי היא נתרת בקדשים וע"ז מקשה הש"ס והאמר רבא למקראה הקדימה הכתוב ולפירוש הר"ח דצריך שיקרא שם ויקדיש העולה תחלה למצוה וכ"ז שלא יקדישנו לא תבא לידי היתר קדשים מאי מקשה הש"ס ואינני יודע היכן מצא המנח"ח דכיון דאקדמי' קרא לעולה ע"כ מעכבתו מלאכול בקדשים דמש"כ דמעכבתו היינו לפי פ' ההו"א שצריך להקריב העולה תחלה וכן מבואר להמעיין בדרש"י שם והאמר רבא למקראה כי' ולא שתקרל תחלה ע"ש ובעיקר קושיתם ע"ד הר' חיים גם אם נאמר בשטתו דמעכב אפילו בדיעבד וכשיטת הריטב"א בהקריב עולה קודם לחטאת כמ"כ ביולדת אם הקדיש החטאת תחלה פסול בדיעבד נראה לפי המבואר בד' התום' זבחים ד"ר ובכ"ד דאי לאו קרא דוהעלה הי' פסול מטעם דיש מחוסר זמן לבו ביום וה"נ נאמר בהקדיש חטאת קודם לעולה שהוא מחוסר זמן לפי שמן הדין עליו להקריב את העילה תחלה אבל בהקדיש העולה ואח"כ החטאת כדין והקריב את החטאת ואח"כ מת העולה אין זה בגדר מחוסר זמן כלל דהא ראוי הי' להקדיש לחטאת ולהקריבו כדין כיון שהעולה מוכן ועומד לפניו ומכ"ש שנאבד העולה וכיון דבשעה שהקדיש לא הי' מחוסר זמן) וכל היכי דאיתא בגזא דרחמנא איתא והרי קיים כמצוה והקדיש העולה תחלה ואח"כ החטאת ומה לי שנאבד העולה כיון דבשעה שהקדיש לא הי' מחוסר זמן והקרבת החטאת היא קודם לעולה וזה פשוט בכה"ג שנאבד מחויבים היורשים להביא עולה אחרת (או גם באופן שהקריבו העולה שלא לשמה דגם הזבח כשר ואינו עולה לבעלים לשם חובה וצריכים היורשים להקריב עולה אחרת דלאח"מ עלו לגמרי לשם חובה כמש"כ התוס' בזבחים ד"ד בד"ה מצינו),

ומה שהביא מעכ"ת ראי' מערכין דכ"א דאכתי גם בחייבי יולדת הוצרך דמאי יעשו אם ימות או יאבד העולה והחטאת תהי' כבר קריבה במאי יכופו להפריש אחרת עכ"ד וראי' זו איני מכיר כלל דבודאי דבחייבי עולות דממשכנין אותו אם ימכר אותה עולה להגזבר יוצא ידי משכונו ולא חיישינן שמא ימות או יאבד והכא בעולת יולדת כיון שצריך להקדיש את העולה שחלה וכיון שהקדישה הרי היא ברשות ההקדש יצא ידי משכונה ואם באמת יארע שימות או יאבד אחר שיקרב החטאת אז יהי' הדין כשאר מחויב עולת דממשכנין אותי ז ומה שהעיר עמש"כ לחלק בין קו"ע מהמבואר בערכין דכ"א הכל מודים בחטאת נזיר דממשכנין הואיל דאמר מר ואם גילח א' משלשתן יצא והא גם בנזיר דינו דחטאת קודם לעולה לכתחלה כמש"כ התוי"ט בנזיר במשנה דמ"ה ואיך יעבור הכהן ויקריב העולה או השלמים קודם לחטאת וכן העיר ממש"פ הרמב"ם פ"ח מה' נזירות דמצוה להביא החטאת תחלה ובפי"ד מעה"ק פ' דחטאות נזיר ממשכנין זה ת"ד, בפשוטו אין זו השגה כלל דמאי דמבואר בגמ' הכל מודים בחטאת נזיר דממשכנין כו' הפי' באופן שכבר הקריב העולה או השלמים דכיון דאם גלח על אחד משלשתן יצא לפיכך ממשכנין וכן מבואר בפירוש רבינו גרשום שם ומדברי רבינו גרשום.

נראה דס"ל כשי' הרמב"ם והרע"ב והתוי"ט דמצוה דחטאת קודם לעולה גם בנזיר ולהחילוק שחלקתי דבקו"ע לא יעבור וע"כ כ"ז שלא הקריב עולה או שלמים אין ממשכנין לחטאת דהא בודאי יקריבנו מתחלה ומעכב הכפרה אבל בדיעבד שכבר הקריב העולה או השלמים ממשכנין לחטאת נזיר כיון דכבר יצא והותר בכולן

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה