אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן מח · א
נשאלתי בדבר הקארעקטן ספרי ישראל אשר מתרבים אצלם כ"כ עד שילאו למצוא עצה מה לעשות בהן כי לגונזן בארונות של חרס או עץ לבד שהדבר כבר בטרחא יתירא והוצאה רבה עוד הם באים עי''ז לידי בזיון כי נכרים מוציאין אותם משם ומוכרים לכל תשמיש. והנה כבר שקלו וטרו בזה השבו"י עם הגאון בעל כנסת יחזקאל כמבואר בתשובותיו סי' ל"ז עיי"ש, והגאון ר"י הביא בשם תשובת בא"ש שכל כתבי הקדש אסור לשורפן או לאבד ביד אף דלא נתנו לכתוב ולקרות בהן וראי' גדולה לדבריו מהא דגיטין מ"ה דאיתא התם ס"ת שכתבו עכו"ם תני חדא ישרף כו' ותני חדא יגנז ואמרינן מ"ד ישרף משום דסתם מחשבת עכו"ם לעכו"ם, ומ"ד יגנז משום דכל שאינו בקשירה כו' חזינן מהכא דאף דלא ניתן לקרות משום דכל שאינו בקשירה מ"מ אסור לשרוף וטעון דוקא גניזה, אך יש להסתפק אם הגניזה שלה היא דוקא בכלי חרס כמו דאיתא במגילה כו' לענין ס"ת או דדינה כמו מטפחת שבלה דאיתא התם שעושין אותה תכריכים למת מצוה וכ' הב"י בטוי"ד סי' רפ"ב דלאו דוקא וכונתו דיכול לגונזן בקרקע סתם כמו אם היה עושה אותם תכריכים למ"מ היו נקברין בקרקע כדין מת.
כמו דאיתא ביו"ד סי' שס"ב ואולי ה"נ ספרים שלא נתנו לקרות גניזתן קבורה בקרקע בלי כ"ח. ולכאורה יש להביא ראיה דאיתא בפסחים פ"ב דה"א קדשים שנטמאו הואיל דאיתעביד בהו עובדין דחול (ופרש"י שנתחללה והוזלה מקדושתה) לא תבעי שרפה ותסגי לה קבורה משמע משם דקבורה בזיא מילתא טפי משרפה וכן משמע שם כל הסוגיא עיי"ש, (ובזה יש לפרש הא דשבת קט"ז כשם שאין מצילין מפני הדליקה כך אין מצילין מפני המפולת. ופרש"י אין מצילין אף בחול (עיי"ש בתוס') ולדבריו צ"ע מ"ט לא תני כשם שאין מצילין בשבת כך אין מצילין בחול. ולפי הנ"ל ניחא דשארי דברים המאבדן בזיא מילתא טפי משרפה ומש"ה תני לה רבותא, ואף דיש לפקפק ולומר דהכונה כיון דנתחללה אינו בכלל כל שבקדש פסול מ"מ הלשון וכן כל הסוגיא שם משמע כדברינו א"כ אותם ספרים שלא נתן לקרות בהן ובעי גניזה אם נימא דגניזתן היא בקרקע בלי כ"ח משום דאסור לשורפן הא קבורה בזיא מילתא טפי, אלא ע"כ דגניזתן היא דוקא בכ"ח ולא דמי לסתם קבורה אך זה יש לדחות דאיתא בסוף סנהדרין דבשרפת מזוזה עובר משום לא תעשון כן ויעוי' ברמב"ם במנין המצות סי' ס"ה דכל כה"ק אסור כ"כ לאבדן משום לא תעשון כן עיי"ש, ואיתא בשבת ק"ך דאיסור דל"ת כן הוא דוקא עשי' אבל גרמא שרי וא"כ נוכל לומר דכ"ק שאין קורין בהם גניזתן הוא בלי כ"ח רק בקרקע סתם ובכ"ז אף דקבורה בזי' טפי משרפה אסור לשורפן משום ל"ת כן, אבל קבורה מותר דהכליון שיהי' בקרקע הוא רק גרמא והיא גרמא רחוקה מהא דשבת בנזדמנה לו טבילה של מצוה דמכניס בשרו עד השם למים ויומחק בודאי לזמן קרוב דהא מוקמינן שם בדיו לחה וכן משמע שם א משני הגמרא שם דלהכי שרי גבי שם דהו"ל דבר שאין מתכוין אלא ודאי דהוי פסיק רישא (ואולי גם גבי שבת שם הו"ל דבר שאין מתכוין דאין מכוין רק שלא תעבור האש) אף דלגבי שבת היכא דהעמיד קדרה אצל האש והאש מבשל והמאכל נחשב למלאכה גמורה נוכל לחלק דשאני לגבי שבת שאצל המדפיסים דמלאכת מחשבת אסרה תורה (כל מלאכה כדרך שנעשית) כמבואר בב"ק ס' אך צ"ע מסנהדרין ע"ו וע"ז כבש עליו לתוך המים דחפו לתוך המים כו' דדמי לזה שהכניס בשרו למים והמים מוחקין את השם ומחייבין ליה שם (ואיפשר דדוקא למיתה נתרבה מצמצם וגלי קרא ובנזקין ילפינן מקו"ח שפשה בו שוגג כמזיד ואונם כרצון. משא"כ בשארי איסורין אבל תמוה הדבר שיהי' דין איסורין קולא מדין חיוב מיתה), והרשב"א בשבת שם כתב דלא דמי למקרב את כיבויו משום דאם יפלו שם ניצוצות. או מגיע שם הדליקה ודאי תכבה, אבל כאן איפשר דלא ימחק שאלו ודאי נמחק היינו כמשפשף שהרי הוא נותן ידו במים, אולם ד' הרשב"א תמוהים וצריכים ביאור דהא איך מדמה הגמרא שם גרמא לגרם כיבוי שבודאי יכבה, וגם אם הי' נמחק בודאי הוי כמשפשף בידים א"כ מאי ענין זה לגרמא. ועי' בשו"ת בית אפרים סי' ס"א צ"ל בכונת הרשב"א דאותו רגע שנותן ידו לתוך המים אינו בודאי שימחק ורק אחרי כן הוי גרמא, ולכאורה יש להביא ראי' דכ"ק שאין קורין בהם בעי גניזה בכלי חרס משבת קט"ו דאמרינן שם היו כתובים תרגום כו' אליבא דמ"ד לא נתנו לקרות בהן כו' ר"ח אמר מצילין משום כתבי הקדש, ולפיה"נ אחרי כי לא נתנו לקרות דינן לגנוז כפו ס"ת שכתבו עכו"ם וכן משמע פשטות הסוגיא שם, ותסברא אימא סיפא טעונין גניזה השתא אצלי כו' ומשמע דהכונה היא מה צריך תנא לאשמעינן דטעונין גניזה ושלא יהיו מוטלין בבזיון הלא ק"ו הוא ממה דצריך להצילן אבל עצם דינן הוא גניזה וכן אמר ר"י שם דר"ג צוה עלי' וגנזו וא"כ קשה סברת ר"ח שמתיר להציל בשבת מהדלקה שנעשית מאליה כדי לגונזן אם נימא דגניזתן היא בקרקע בלי כ"ח הלא הגניזה בזי' מילתא טפי משריפתן בהדליקה שלא חלו בה ידים כמו שהוכחנו למעלה, וע"כ נשמע מזה דגם כ"ק שאין קורין בהם גניזתן הוא דוקא בכ"ח וא"כ נכבד זה יותר משריפה.