אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן מד › א

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן מד · א

סימן מד

מה שהעיר כת"ר בחמורה י"א להקל תומר באור דהג"מ שם בלישנא אחרינא דאינו מובן כלל דהא כאן בולדות קדשים איירי ועיקר הראי' מרישא למה הביא הסיפא (עי' בסימן הקודם אות ז') וע"ז תי' כת"ר דהי' אפ"ל דאם לא הי' יוצא דרך דופן קדושת דמים דעובר לכשיצא לאויר העולם נחית בי' קדושת הגוף כמש"כ התוס' בדף י' והי' עושה תמורה אם הי' יוצא דרך רחם אלא דקדושה הבאה מאלי' את"כ לא דמי למעשר אבל לר"י דס"ל דולד עושה תמורה מוכח דלענין זה לא ילפינן ממעשר וע"כ הביא הל"א מסיפא דרק הסיפא אתי כר"י אבל רישא אתי אף כרבנן ומוכח דקדושת הגוף תלה על עוברין עכת"ד, והנה גוף חידושו דהקדש דמאיליו שלא ע"י קדושת פה אינו עושה תמורה תמוה מבכור מבית הבעלים דעושה תמורה אף דהוה קדושה הבאה מאליה ואף דבכור ילפינן בגזי"ש ממעשר מ"מ הרי מוכח דאף שלא ע"י קדושת פה עושה תמורה דאף דמצוה להקדישו כי לא אקדיש הא קדוש כמבואר בנדרים ד' י"ג ורק ולד קדשים נתמעט מגזה"כ לא לפי שהוא שלא ע"י קדושת פה דהא גם בכור הוה שלא ע"י קדושת פה ורק גזיה"כ הוא לפי דהוי גדולי הקדש ומטוני' דאם קא קדיש ועוד נראה דמאי דנחית בי' קדושת הגוף גם זה קרוי קדושת פה מדמקשה שם ומי אלימא קדושת דמים להפקיע מבכורה ולדהתו"ס כשיולד יהי' בו קדושת הגוף והא איבע"ל בתמורה בדכ"ה אם אמר עם יציאת רובו עולה דדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין והא בכה"ג דקדושת עולה בא מאלי' לכשיולד ואם כן לא שייך לומר דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין ודמי לקדושת בכור כאן דהוה מאליה אעכצ"ל כיון דבא מכח קדושת פה שהקדיש את העובר מתחלה לקדושת דמים קרוי דברי התלמיד ויש לו דין קדושת פה וקדושת בכור חשיב לגב' דברי הרב דבא מאיליו שלא ע"י שום הקדש מתחלה אולם יש להשיב על זה דאפשר לשי' התוס' דקדוש מאליו קדוה"ג דוקא ביציאת כולו דחזו לגבוה ואפשר דבעינן ג"כ שיהי' בן ח' דאז יהי' ראוי למזבח ואינו יוצא מידי קדושת הגוף אף דהמקדיש מחוסר זמן קדוש בדיעבד מ"מ בדין המקדיש זכר לדמיו קדוש קדוה"ג בעינן שיהי' ראוי למזבח ולהכי אינו יוצא מידי מזבח ואף א"נ דגם בכה"ג קדוש קדוה"ג כיון דראוי לאחר ומן ודמי לשארי מחו"ז מ"מ יציאת כולו בעינן שיהי' ראוי לגבוה מצד עצמו והא קדושת בכור חלה מקודם מיציאת רובו ויש להוכיח דבכה"ג היכי שמתפשט הקדושה עושה תמורה מדהתוס' גיטין דמ"ג בד"ה גמרי שהוקשו מבהמה של שני שותפין שהקדיש חצי' וחזר ולקח חצי' דקדושה ואינה קריבה דלמ"ל לקח חצי' והקדישה תיפ"ל דאף בלא הקדישה תתפשט הקדושה בכולה כמו דגמרי הקדושין ובאור דבריהם דמיגו דחל עלה קדושת דמים חל עליה קדושת הגוף ותיפשוט קדושה בכולה (וכונת דהתו"ס דאף דאינה קריבה לריו"ח משום דיחוי מ"מ קדוש קדושת הגוף גם בכה"ג שאינה קריבה) והא בדברי ר' יוחנן מבואר שם דעושה תמורה ותמורתה כיו"ב ואם נימא דבקדושה הבאה מאליו מה שע"י קדושת דמים תתהוה קדושת הגוף אינו עושה תמורה א"כ מאי הקשו התום למ"ל הקדישה דהא אע"פ דחל עלי' קדושה הגוף מאליה מ"מ אינו עושה תמורה אעכצ"ל דגם בכה"ג עושה תמורה כמש"כ דלא דחי לולד וגם הו"ל קדושת פה וע"ע בתמורה דף כ' ונראה דגם בדין מעילה לשי' הרמב"ן דהיכה שאין קדושת פה ורק דהקדש זכה מאליו אין בו דין מעילה מ"מ בדין זה היכי דפשטה קדושה בכולה דאתי מכח קדושת פה יש בו מעילה ואם הקדיש אבר שהנת"ב ופשטה קדושה בכולה מועלין בכולה וז"פ (ועי' בא"מ בשו"ת סי' י"ב מש"כ לישב קוהתו"ס בשבועות דכ"ג ממוקדשין דלפי דפשטה קדושה בכולה הוה איסור מאליו ושם הא מועלין ג"כ. ומשה"ק רועמכת"ר במאי דמדייק הגמ' דקדושה חל על עוברין ופירש"י דאין לומר דמיירי בקדושת דמים דא"כ פשיטא דאינו עושה תמורה אף אם יצא דרך רחם ועל זה הקשה דהא אם יצא דרך רחם הי' תל עלי' קדושת הגוף מטעם מיגו דנחתי' קדושת דמים נחית קדושת הגוף והי' עושה תמורה עכ"ד בפשוטו נראה דהא עכ"פ ביוצא דופן דאינו ראוי למזבח לא הי' קדוש קדוה"ג מאליו וא"כ מה הועיל ר"מ על תמיהתו מאתר שאינן קדושין האיך מקדישין לעשות בתמורה דהא פשיטא דקדושת דמים אי"ע תמורה ומאתר דיוצא דופן אינו קדש ממילא גם במקדיש ולד ויצא דרך דופן אין עליו רק קדושת דמים לבר פדא דאין קדוה"ג תל על עוברין ופשיטא דא"א לעשות תמורה ולר"מ צריך לצייר באופן שיצא דרך דופן והוה קדוש קדושת הגוף ואפ"ה אינו עושה תמורה משום דלא קרבי במינו דמסיק כהש"ס בדי"ז וזה א"א לבר פדא ביוצא דופן וכמש"כ התוס' בד"י דלבר פדא לכשיולד דנחית בי' קדושת דמים נחית בי' נמי קדושת הגוף והוא מטעם המקדיש זכר לדמיו היינו ביצא דרך רחם.

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה