אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן מא · י
ונראה בשי' הרמב"ם דרב הונא ורבא במנחות שם פליגי בחסרון דלר"ה חסרון גרע מיוצא כולו אפילו למאן דס"ל לרע"ק דזריקה מועלת ליוצא כלו ורבא ס"ל דחסרון עדיפא מיוצא אפילו לר"א משום דהוי בגואי ומכש"כ לרע"ק למאן דס"ל דלא מהני זריקה ליוצא כולו ולפי המסקנא דרבא הדר בי' ואביי מיישב אליבא דרבא וכתב שם השימק"ו דאין זה ממש כמו דפריש רבא מעיקרא שהרי הוי ס"ד דרבא דבחסרון גם לר"א מהני לי' הקטרה וי"ל דאליבא דרפ"ק לא נדחה הסברא דחסרון עדיפא מיוצא דאיתא בגואי רק דלר"א דס"ל דביצא מקצתו לא מהני הסברא דמיגו דמהני לגואי מהני נמי ליוצא גם בחסרון הרי מוכרח אליבי' מברייתא דלא מהני אבל אליבא דרע"ק דאמר זריקה מועלת ביצא מקצתו משום מיגו דגואי אפילו חסרון נמי מהני לי' הקטרה אעפ"י דהוי כיצא כולו משום דאיתא בפנים מהני לי' הקטרה (וכן יש לדקדק מד' התוס' בד"ה ה"מ יוצא שכתבו דהומ"ל יוצא מקצתו כו' ולכאורה הי' להם להקשות ביותר לפי המסקנא לאביי דמהני הקטרה בחסרון לרע"ק דהא הוי יוצא כולו ולמש"כ א"ש די"ל דלאביי ס"ל דלרע"ק חסרון דהוי דגואי עדיפא מיצא כולו) ולהכי פסק הרמב"ם בחסרון בין קמיצה להקטרה וכן בנפסל דהיינו נטמא כולו דדמי לחסרון דהוי גואי (וכ"כ בחי' המיוחסים להרשב"א למנחות דנטמא הוי כחסרון משום דהוי בגואי) דהוי ספק דאעפ"י דביצא כולו לא מהני זריקה אבל בחסרון ונטמא דהוי בגואי אליבא דרע"ק אפשר דעדיפא מיוצא והספק לפי"ז אם חסרון ונטמא דמי ליוצא אליבא דרע"ק דלא מהני ביצא כולו או דעדיפא משום דהוי בפנים כמו רבא אליבא דאביי (ויתפרשו דברי הרמב"ם בפ"ב בנפסלו השיריים היינו נטמא כלו דביצא כלו דהוי מאבראי בודאי לא מהני הקטרה) ומש"כ הרמב"ם בפ"ג מה' מעילה הל' ט' דביצאו או נטמא אין מועלין בו שהרי קרב המתיר כמצותו היינו ביצא או נטמא מקצת כמ"ש הכ"מ בשם הר"י קורקוס וביצא או נטמא מקצת דמהני זריקה ליוצא וטמא בכה"ג יצא ידי מעילה אלא דלד' המהר"י קורקוס בנטמא כולו אין מועלין בו ולמש"כ בשיטת הרמב"ם מועלין מספק דכיון דהוי כגואי דמי לחסרון אבל למשנת"ל שי' הרמב"ם בפי"א מה' פסוהמ"ק הל' כ' דיצא ונטמא מקצת מה שנשאר בכשרותן אסורים באכילה הד"ק דגם במקצת הוי כיצא כולו אם לא דנימא דמה שכתב הרמב"ם בפי"א מה' פסוהמ"ק הל' כ' ואותן השיריים אסורים באכילה קאי על אבוד ושרוף אבל ביצא ונטמא מקצת הנשאר מותר אולם ממנחות דכ"ז הרי מוכח לשי' הרמב"ם דמשוה טמא ליוצא דחלק שיצא או שנטמא השיריים אסורים בודאי כמשנת"ל והרי נסתר לפי"ז מש"כ ליישב בסתירת דהר"מ דגם ביצא ונטמא מקצת הוי כיצא כולו כיון דשיריים אסורים (ולמש"כ הקרן אורה כיון דלא נעשה מעשה פסול בהשיריים רק שאסור מצד אחר לא הוי כולו א"ש וכונת הרמב"ם דנפסל היינו דנטמא כולו מ"מ הוי ספק כמו בחסרון דאיפשר דבגואי מהני אף בנטמא כולו כמשכ"ל)