אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן מא · ז
ונראה מקור ד' הרמב"ם טהור ממנחות דכ"ו אמר רב והוא שנטמא כל שיריה אבל מקצת שיריה לא קס"ד נטמא אין אבוד ושרוף לא מאי קסבר אי קסבר שיורא מילתא היא אפילו אבוד ושרוף נמי כו' ומאי מקשה דילמא באבוד ושרוף אפילו מקצת שיריה לא יקטיר את הקומץ הואיל ושיריים שחסרו בין קמיצה להקטרה אסורים ואם אין שיריים אין קומץ וס"ל כר"ל דשיריים שחסרו בין קמיצה להקטרה אין מקטירין עליו את הקומץ אם מקרא או מסברא כקושי' התוס' במנחות ד"ט דכיון דאסירי הו"ל כאילו לא נשתייר כלום וכ"ז בחסר במציאות כגון אבוד ושרוף אבל בנטמא מקצת דלא הוי כחסר כיון דזריקה מועלת לטמא כמו ליוצא לשי' הרמב"ם דמשוה להדדי והשיריים מותרים שפיר מקטירין את הקומץ ושיורא מילתא ורק באבוד ושרוף שיורא לאו מילתא (ובאמת מדקדוק לשון רש"י בדכ"ו בד"ה קס"ד בתוך הדבור אבל אבדו קצת שיריה או נשרפו אמר ר"י דפסולה הואיל וכולה בעינן קיים י"ל דכונת רש"י דכיון שאין כולה קיים הרי השיריים אסורים ולהכי גם באבדו קצת ס"ל לר"י דפסולה ולחנם הגיה השמ"ק בדברי רש"י שם יעושה"ט) אלא ע"כ צ"ל דס"ל להש"ס דגם שנטמא מקצת השיריים אסורים דהו"ל כשירים שחסרו בין קמיצה להקטרה ואין חילוק בין שיריים שחסרו או נטמאו קצת והנה מד' התוס' במנחות די"ב בד"ה ה"מ מוכח דס"ל בשיריים שיצאו ונטמאו מקצת השירים מותרים דלמש"כ התוס' שם דהכא כיוצא כולו דמי ומיהו פלוגתא היא במעילה ואתיא כמדס"ל דזריקה מועלת ביצא כלו יעוי"ש וקשה לריו"ח דס"ל במעילה שם דביוצא כלו לא מהני זריקה ליוצא איך יפרנס התוספתא דפ"ד דמנחות הל' ח' קמץ בשתיקה ויצאו השיריים חוץ לקלעים והקטיר הקומץ בשתיקה ר"א אומר הרי הוא כמו שהי' כו' רע"ק אומר הורצה ואין מועלין בשיריים (כצ"ל) ומבואר דפליגי ר"א ורע"ק בפלוגתתם במעילה ד"ז אי זריקה תועלת ליוצא ולרע"ק ס"ל דזריקה מועלת על שירי מנחה שיצאו ומפורש דגם בשירי מנחה שיצאו לרע"ק מהני והא אי נימא דגם ביצא ונטמא מקצת השיריים אסורים הו"ל כיצא כולו ומזה מוכרח דהתוס' ס"ל דלמ"ד זריקה מועלת ביוצא גם השיריים מותרים והא דמקשה בדכ"ו אי קסבר שיורא מילתא אבוד ושרוף נמי ומבואר דבטמא דמי לאבוד ושרוף אין מזה ראי' ליוצא דהתוס' לשיטתייהו במעילה ד"ז דהא דאמר רע"ק זריקה מועלת ליוצא יצא דוקא ולא שארי פסולים וי"ל דס"ל כשי' רש"י דדוקא יוצא דהוי פסול מחמת אויר אבל טמא הוי פסול בגופו ולהכי טמא דמי לאבוד ושרוף ואעפ"י דלאביי לפי המסקנא מהני גם בחסרון הקטרה וה"ה לטמא יש לומר דלא ניח"ל להש"ס לאוקמי מימרא דרב דלא כרב הונא (וכדמקשה הש"ם בפ' מפנין מרב לרב הונא) דסבירא ליה דבחסרון לא מהני הקטרה ולפי"ז דוקא טמא דלא מהני בו זריקה דמי לאבוד ושרוף אבל ביוצא דזריקה מועלת בהו גם שירי מנחה שיצא מקצת השיריים מותרים (ומאי דמבואר בתוספתא בשירי מנחה שנטמא דהכל מודים דהציץ מרצה על אכילות שאני התם כיון דהציץ מרצה הו"ל כטהור גמור והשיריים מותרים) וכ"ז לשי' התוס' דמחלק בין טמא ליוצא אבל הרמב"ם דמשוה טמא ליוצא לשיטתו לכאורה מוכרח מקושית הש"ם בדכ"ו דאעפ"י דזריקה מועלת בהו מ"מ דמי לאבוד ושרוף והשיריים אסורים.