אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן מ · ב
ולכאורה דברי הירושלמי ל"ע מאי דמקשה מקרא דכל קדש לא תגע דהא פליגי בזה ר"י ור"ל בזבחים דל"ד ולר"ל קאי קרא דכל קדש לא תגע על מטמא את הקדש דלוקה ולר"י על תרומה וא"כ לר"ל אין זה ענין לתרומה והא יותר הו"ל להירושלמי להקשות מקרא דמשמרת תרומותי דמקרא זה נדרש לכו"ע על שמירת התרומה מפני הטומאה ומכש"כ דאסור לטמאות וכן מבואר בבבלי בכמה מקומות, ונראה בהבנת ד' הירושלמי דבדיוק מקשו מקרא דכל קדש לא תגע דאילו מצד משמרת תרומותי הי' מותר להציל בטומאה מפני הדליקה כיון דהולך לאיבוד וכן אמרינן בפסחים ט"ו מחלוקת בשש אבל בשבע ד"ה שורפין וכן פליגי בחביות בבכורות דל"ד ובסוף פ"ק דפסחים עכ"פ יש מקום להאיבעי דהירושלמי אי מותר להציל את התרומה בטומאה מפני הדליקה וע"כ מקשה מקרא דכל קדש לא תגע דלר"י בזבחים דל"ד דמוקי בתרומה ואסור לטמא לנגוע את התרומה ובפשוטו נראה (לפי שי' התוס' בזבחים שם דקאי על נגיעה דלא כדבריהם במכות) דזה איסור מיוחד דאסור לטמא לנגוע בתרומה או בקדש וכמו דאסור לטמא לכנוס במקדש ולהכי לא הוה ידעינן איסור ממשמרת תרומותי דהעיקר שלא יגרום טומאה אבל מצד הלאו דכל קדש לא תגע הוא מפני נגיעת הטמא אבל אם טהור יזרוק את התרומה על הטומאה אין איסור ונגיעתן הוא איסור מיוחד ולפי"ז אף שהתרומה הולכת לאיבוד מ"מ אסור להטמא להציל בנגיעתו דעובר משום כל קדש לא תגע (והא דבכורות דל"ד ופסחים ספ"ק שלא ע"י נגיעת הטמא בגופו מיירי) וזהו דמקשה הירושלמי מקרא דכל קדש לא תגע דאין על הטמא להציל את התרומה מפני הדליקה אף דמצד משמרת תרומותי הי' מותר להציל ולפי"ז יהי' באמת חלוק הדין מע"ש מתרומה דאף דגם במע"ש אסור לגרום סומאה כמבואר בסוכה דל"ה אין זה רק מצד דמשמרת תרומותי וע"כ כדי להציל מן הדליקה מותר דהא במע"ש אין לאו דכל קדש לא תגע דגם לר"י רק בתרומה מיירי ולא במע"ש.