אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן לט › ט

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן לט · ט

ח

והנה בגוף ד' הכ"מ בפ"א מהל' תרומות הלכה כ"ב שנדחק בלשון הרמב"ם שהשוה תרו"מ לחלה בדין יצאו לחו"ל ובדין נכנסו לארץ כ' וכן פירות חו"ל שנכנסו לארץ חייבין בחלה שנאמר שמה שמה אתם חייבים בין בפירות הארץ בין בפירות חו"ל ובתרו"מ כו' ואם נקבעו למעשר ביד ישראל אחר שנכנסו לארץ חייבים מדבריהם גם מתרו"מ פירות א"י שיצאו לחו"ל ממילא אית לן למילף לחייב מדאורייתא פירות חו"ל שנכנסו לארץ גם לענין תרו"מ וע"כ תי' הכ"מ מתחלה דגם בחלה אי"ח אלא מדבריהם ואח"כ כ' בתי' הב' דגם בתרו"מ חייב מה"ת אם נקבעו למעשר בארץ ושיעור ל' רבינו כך הוא ואם נקבעו למעשר ביד ישראל בעודם בחו"ל חייבין במעשרות מדברים אחר שנכנסו לארץ עכ"ל הכ"מ ובשו"ע סי' של"א סרב סתם הדין דפירות חו"ל שנכנסו לארץ חייבין אם נקבעו למעשר ביד ישראל אחר שנכנסו לארץ משמע דחייב מה"ת וע' בש"ך שם ס"ק כ"ב והגר"א כ' והשו"ע השמיטו תיבת מדבריהם דאין נפ"מ בזה"ז ולכאורה איכא נפ"מ לגבי הפרשה מזה על פירות אחרות דהוי כמפריש מתרי דרבנן על חד דרבנן ועי' במל"מ בפ"ה מהל' תרומות בשם תשו' מהר"ם דאין מפריכין מתרי דרבנן על חד דרבנן וכן מבואר בב"י סי ש"ל בשם מ"כ ואח"כ תמה הגר"א ג"כ מ"ש בחלה דמחויב מדאורייתא ובמעשרות מדרבנן דהא מחד קרא נפקי לפה"נ שהגר"א מפרש בד' השו"ע דחלוק תרו"מ מחלה.

אולם שמעתי בזה דבר נכון מאלופי ומיודעי הגאון מו"ה חיים נ"י מוולאזין דד' הרמב"ם מאירים ופשוטים דהא בודאי לענין חלה דעיקר תלוי בשעת גלגול וגם עיסת נכרי והקדש אם הגלגול הי' ביד ישראל חייב וע"כ גם פירות חו"ל שנכנסו לארץ והגלגול הי' בארץ חייב מה"ת משא"כ לענין תרו"מ דמבואר בד' הרמב"ם בפ"ב מהל' מעשר הל' ח' המקדיש פירותיו כשהן מחוברין דאם באו לעונת המעשרות והם ביד הגזבר ואח"כ פדאן פטורים, וכן מבואר בפ"ג הל' כ"ה דהמקדיש פירות תלושין ונגמרה מלאכתן ביד ההקדש ואח"כ פדאן פטורים מבואר דעונת המעשרות שהיא בתבואה הבאת שליש שהי' ביד הפטור פטור וכן גמר מלאכה מירוח ביד הפטור פטור ולחיוב תרו"מ תרתי בעי שיהי' עונת המעשרות והגמר מלאכה בחיוב וכן מבואר בירושלמי פיאה פ"ד הל' ולמה תנינן תרי זימני ר' יונה ר' חייא ריב"ל בשם בר פדא אחת למירוח לאחת לשליש ר' יוסי אמר ר' בא וחברייא אמרי אחת למירוח ואחת לשליש ר' בא מפרש לחלה (מתניתין דחלה) למירוח ובפיאה לשליש (ועי' בפני משה ובגה"ש שם) וכל שהי' הבאת שליש דפטור פטור וכן מבואר בגיטין דמ"ז דלמ"ד יש קנין לנכרי אם הי' הבאת שליש ביד הנכרי פטור מתרו"מ ולפ"ז הא פירות חו"ל שגדלו בחו"ל וכבר הי' עונת המעשרות בפטור לא עדיף לחיובא מאילו גדל ביד ההקדש או ביד הנכרי דפטור, ואא"פ לבוא לידי חיוב תורה ע"י מירוח שבארץ כיון שכבר גדל בפטור ולא דמי לחלה דהעיקר בו הגלגול וע"כ נהי דביציאתן לחו"ל דמי תרו"מ לחלה שנאמר שמה אתם חייבים בחו"ל פטורין אבל בכניסתן לארץ שני ושני דבחלה אין עונת המעשרות ואין זמן אחר לבד הטלת מים והגלגול משא"כ בתרו"מ שנפטרו בגדילתן בחו"ל.

ואח"כ ראיתי שבמקורי הרמב"ם להגרש"ש מתפלא ג"כ ע"ד הר"מ מפ"ד דפיאה דהבאת שליש ביד ההקדש פטורין וכן שדה שהביאה שליש לפני נכרי לקחה ישראל ר"ע פוטר בירוש' וכי גרע מפירות חו"ל שנכנסו לארץ, שוב ראיתי להרדב"ז בחי' הרמב"ם שם שכ' והאי חייבות מן התורה הוא כדמשמע קרא שמה אתם חייבים בין בפירות הארץ בין בפירות חו"ל ואע"ג שהוקבעו למעשר בחי"ל חייבות בחלה שהחיוב החלה בשעת גלגול העיסה הוא אבל פטורה מתרו"מ ואם הוקבעו למעשר אחר שנכנסו לארץ חייבין במעשרות מדבריהם כו' ורישא דמתני' איירי לענין חלה דוקא וסיפא איירי לחלה ולתרומה ולמעשר ומש"כ רבינו וכן פירות חו"ל כו' לא להשוות הדין כ' אלא משום דילפינן לתרווייהו מחד קרא עכ"ל וכן מבואר ד' הרדב"ז בס' יקר תפארת הובא בשו"ת הנספחות אמרי בינה חאו"ח סי' י"א בשמו ומבואר דזהו שי' הרדב"ז דדוקא לענין חלה דחיובו בשעת גלגול העיסה משכח"ל לחיוב תורה משא"כ בתרו"מ ואם שלא ביאר מפורש כן אבל טעמו נראה כן וכן נראה מלשון הרמב"ם דבהל' בכורים פ"ה הל' ו' סתם הדין לענין חלה דפירות שנכנסו לארץ חייבים מבואר שהוא מן התורה ורק בפ"א מהל' תרומות לענין תרו"מ כ' שהוא מדבריהם וד' הרדב"ז פשוטים וברורים עד שנפלאים ד' הכ"מ למה נכנס בפירצה דחוקה להשוות דין פירות חו"ל שנכנסו לארץ בתרומות ומעשרות לחלה

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה