אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן לט · ז
ועפי"ז מיושב שפיר ג"כ דהגמ' במנחות דס"ז חלת עכו"ם בארץ ותרומתו בחו"ל מודיעין אותו שהוא פטור חלפו נאכלת לזרים ותרומתו אינה מדמעת, ועי' בתוד"ה גזירה משה"ק מדר"ש אדר"ש מבכורות דף י"א ותירצו דהני מדאורייתא משמע להו, ובגה"ש תמה דהא מדאורייתא אף תרומת ישראל בחו"ל פטירי, ולפמש"כ בישראל שיש לו פירות בחו"ל שנכנסו ונתמרחו בארץ חייב מה"ת, משא"כ בשל נכרי אף דקאי למ"ד אין קנין ובארץ תרומת נכרי מדמעת ואפי"ה תרומתו בחו"ל לכו"ע אינה מדמעת דשם יש קנין לנכרי ואף כשנכנסו לארץ ג"כ פטור. ובזה יש לישב ג"כ מה שדקדקו התוס' במנחות שם עדרש"י בכורות דכ"ז דתרומת חו"ל מבטלה ושרי אף לזר מהכא דמבואר דדוקא תרומת נכרי אינה מדמעת אבל של ישראל מדמעת ולמש"כ א"ש דאילו תרומת ישראל בכה"ג פירות חו"ל שנכנסו ונתמרחו בארץ חייב בתרו"מ מה"ת ומדמעת ג"כ משא"כ פירות נכרי של חו"ל שנכנסו לארץ פטור מתרו"מ אף למ"ד אין קנין ומירוח אינו פוטר ג"כ אינה מדמעת כמשנ"ת, ולפ"ז משכח"ל שפיר הא דעפר חו"ל וכן אילן ועציץ גם לפמש"פ הרמב"ם דאין קנין לנכרי באופן שקנה אח"כ הישראל ונתמרח בארץ, דאם הזריעה הי' במקום ת"ל א"כ אף דפירות חו"ל שנכנסו לארץ חייב מ"מ בכה"ג כיון דיש קנין לנכרי בחו"ל פטור מטעם דגנך ולא דגן נכרי משא"כ אם מקום הזריעה א"י הלא אין קנין לנכרי ולכשנתמרח ביד ישראל חייב (ובפשוטו י"ל דנ"מ אם חלה התרומה לפני המירוח דאם א"י הוא חל משא"כ אם הוא חו"ל וכ"כ המנח"ח).