אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן לט · ב
ונראה בד' הירושלמי עפ"י המבואר בכריתות ד"ה האוכל לחם וקלוי וכרמל לוקה משום ג' שמות או פ' הרמב"ם בפ"י מהל' מאכ"א הל' ג' ובודאי דחיוב או דלחם חייב רק משהגיע לקרימת פנים והוי לחם ובשעה שהוא לחם נפקע חיוב דקלוי וכרמל דאל"כ הי' לוקה על לחם גרידא שלש ולהכי לכשיצא החדש בחו"ל ואפאן שם הו"א דאין עוד חיוב לחם כמו שאין חיוב חלה לכשנתגלגל בחו"ל ועל כן לא דמי לערלה וכה"כ שכבר נתקדשו ולא יתחייבו עוד משום חיוב חדש משא"כ בחדש דבחו"ל יבוא חיוב חדש דלחם והו"א דפטירי ולהכי איצטריך קרא דמושבותיכם ליצאו לחו"ל, ולפמש"כ בשי' הירוש' דאיצטריך קרא דמושבותיכם ליצאו לחו"ל דהו"א דדמי לחלה משום חיוב לחם לפ"ז יש לעורר בחדש למ"ד שאינו נוהג בחו"ל דאם נכנס לא"י ואפאה בא"י דחייב בחדש כמו בחלה ותרו"מ דמשוה הרמב"ם להדדי כמבואר בספרי דהא ביצאו לחו"ל מבואר בירוש' דאיצטריך קרא דמושבותיכם ובלא קרא הו"א דדמי לחלה ותרו"מ א"כ בנכנסו לא"י דליכא קרא לפטור שוב דמי לחלה ותרו"מ דחייבים וביחוד לשי' הכ"מ בהלכה כ"ב ובתי' ב' דפירות חו"ל שנכנסו לארץ ונתמרחו בא"י חייב מה"ת בתרו"מ כמו חלה והא אין המירוח פועל כח חדש בהפרשת התרומה דהא גם במפריש שבלים חייל התרומה ומ"מ מועיל מירוח א"י לחייבו בתרומה א"כ ה"ה דקרימת פנים דלחם יביא לידי חיוב חדש אם הי' בא"י ודמי ליצאו לחו"ל דאי"ק דמושבותיכם כנ"ל.