אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן לח · א
ע"ד מה שנסתפק אם בטבל הטבול לחלה אסור הנאה של כילוי אין אני רואה מקום ספק בזה דהא טבל לחלה חייב מיתה כמבואר בפ"ג דחלה ובבכורות די"ב וחלה נקראת תרומה וכ"כ השאג"א החדשות בסי' י"ב דאסור בהנאה של כילוי בטבל חלה (ומה"ט כתב דבחדש הוי שיריה נכרים לענין הנאה של כילוי) ולא עוד דהא דילפינן דטבל אסור בהנאה של כילוי הוא מצד משמרת תרומותי והא חלה דין תרומה על שימור דאסור לטמא בידים כמבואר בנדה ד"ז ובכמה דוכתי וזה נכלל במשמרת תרומותי ובזה ילה"ע ג"כ על מה שנסתפק המנ"ח בטבל הטבול למע"ש ומפשר עני אי אסור בהנאה של כילוי והנתיבות בס' כ' דטבל הטבול למעשר עני מותר בהנאה של כילוי וכ"כ הצל"ח בברכות דמ"ז דהא גם מע"ש נכלל במשמרת תרומות כמבואר בסוכה דף ל"ה מפני שמכשירה) ובודאי אי הנאה של כילוי איסור תורה הוא לשי' התוס' פסחים דל"ג אסור גם בטבל דחלה דמשמרת תרומותי סתם כתיב וגם חלה תרומה וחדא תרומה היא ולא דמי לדהתוס' דפסחים שכ' דהכתוב מיירי בב' תרומות דבטבל של חמץ מדליקין דע"כ לפי שיש טעם לחלק מאיזה טעם שיהי' אבל בחלה דנכלל בתרומה אין מקום לחלק וכן מבואר בסי' שכ"ד דלחלה עושה לה היסק בפ"ע דאסור ליהנות לזר הנאה של כילוי וכמו דבדין תרומה שוה חלה לתרומה ה"ה בדין טבל וכמ"כ אי נימא דהנאת של כילוי אאמד"ר אין מקום לחלק בגזירתם בין טבל לחלה מטבל לתרומה.