אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן לו · א
מש"כ ליישב ד' הרמב"ם שפסק דתקפו כהן אין מוציאין מידו וגם הספיקות נכנסין לדיר להתעשר נגד מסקנת הש"ס בב"מ וגם כיון דת"כ אין מוציאין אותו מידו נמצא זה פוטר ממונו בממונו של כהן וכ' מעכ"ת ליישב הקושי' הראשונה דהרמב"ם יפרש כשי' הנמוקי דתפיסה ברשות מהני גם בטוען מספק נגד חמ"ק וע"כ יפרש הרמב"ם הסוגיא דת"כ בצוח מעיקרא והרמב"ם קאי בשתק מעיקרא ולבסוף צוח עכ"ד והנה לבד שא"א לפרש כן בד' הרמב"ם דהא הרמב"ם סתמא נקיט דאם ת"כ אין מוציאין אותו מידו ובכל אופנים אין מוציאין אותו מידו ולדבריו הול"ל בד"א שתפס ברשות וכ"כ הש"ך בקונטרס תקפו כהן סי' ס"ג ס"ד ס"ה יעו"ש דאאפ"ל כן בד' הרמב"ם לבד זה איני יודע מה שהרכיב הא דשתק ולבסוף צוח לתפיסה ברשות דבשתק ולבסוף צוח הספק אי אודי' לי' או לא ולמש"פ הרמב"ם כאת"ל דבשתק ולבסוף צוח מהני א"כ זה מכח הודאה ולא משום מעלת התפיסה ולהך צד דאין זה הודאה גם תפיסה ברשות לא הוי דתפיסה ברשות היינו שמרצונו הטוב נותן לו ובמבואר בתרוה"ד גדרי דין תפיסה ברשות וכמבואר בת"כ להש"ך וגם ענין שתק ולבסוף צוח גבי ספק בכור הדבר מתמי' כיון דהספק הוא שלא ע"י טענותיהם שא"י אם הפילה רוח או ילדה ולד של קיימא ול"ש בזה הודאה וכן מבואר מד' הראשונים מובא באס"ז וכ"ה דעת התוס' בד"ה והא הכא דגם במסותא לא מטעם שתיקה כהודאה ובאמת ד' מאור עינינו רש"י שפי' ואם תקפו כהן ושתיק ישראל והדר צוח הוי ישראל מוציא מחבירו צ"ע דמאי זו שתיקה ומאי נפ"מ כיון דל"ש בזה ענין הודאה, ומש"כ לתרץ עוד באופן אחר ד' הרמב"ם דלהכי מהני תקפו כהן נגד חזקת מ"ק משום דמסייע לו החזקה דהעמיד הבהמה בחזקת שלא ילדה ומהני חזקת האם לילד שהוא קדוש בבכורה זה אינו דנגד חזקת שלא ילדה איכא חזקה דהולד במעי אמו חולין וכמש"כ התוס' בבכורות ד"כ בד"ה חלב בתוך הדבור וכ"כ התוס' בחולין די"א בד"ה ולר"מ וילע"י בזה בדהתוס' בכורות ד"כ בד"ה לר' יהושע גם א"נ דלא ס"ל לחזקה דהולד במעי אמו חולין כפו שנראה מדהתוס' בבכורות דלא ברירא להו מ"מ אאפ"ל לתרץ בזה ד' הרמב"ם דהא הרמב"ם סתמא נקיט בכל הספיקות דאם תקפו כהן אין מוציאין אותו מידו והא בילדה זכר ונקיבה ואינו ידוע אם ילדה הזכר קודם או הנקיבה ל"ש בזה ענין חזקה דהעמד הבהמה בחזקת שלא ילדה דאין הספק בהלידה רק אם ילדה מקודם הזכר או הנקיבה ובד' הרמב"ם דסתם מבואר דאף בכה"ג אם ת"כ אין מוציאין אותו מידו