אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן לה · א
משה"ק כת"ר בשם גאון א' עדהתו"ס בבכורות דל"ח בד"ה ברקא לתי' א' דמה שמתרפא אח"כ ע"י רפואה ואין המום עובר מאליו בלא רפואה חשיב מום קבוע א"כ מאי מדמה בחולין דמ"ו ביבשה הריאה למחלוקת דרבנן וריבה"מ בבכור דהא שאני בכור דגם בנתייבש בשיעור שאם תינקב ואינה מוציאה טפת דם ניהו ד"ל רפואה מ"מ הוי מום קבוע משא"כ בטריפות דאי בדרי לה סמא דחיי ל"ה טריפה כלל כמבואר בחולין דנ"ד ועד שתפרך בצפורן י"ל דאית לי' לכו"ע רפואה ומאי מדמה שיעור טריפה לשיעור דמום עכת"ק, בפשוטו נראה דיבשה לא הוי מום בעצם כמו נקב דהוי מום שבגלוי אלא דהר חולי וכיון שגברה החולי כ"כ עד שתנקב ואינה מוציאה טפת דם או לריבה"מ שנפרכת בצפורן אין לה חיות והוי כניטל וכמש"כ הרמב"ם בריאה אבל אם יש רפואה לחולי היבישות הרי יש לזה חיות וא"כ לא הוי מום כלל דהא לא ניקב ודוקא במום דנקב וגלוי אם יתרפא וחלים והדר בריא הוי מום עובר משא"כ היכי שאין כאן נקב וחסר כלל ורק שיש כאן חולי וכיון שיש לה רפואה לא הונ מום כלל ועכצ"ל דאין לזה רפואה ושפיר מוכיח הש"ס ומשוי להדדי ובזה מיושב ג"כ דרש"י בבכורות דל"ג במשנה אין מקיזין לו את הדם ואפילו במקום שאינו עושה מום דיכול לחזור ולהתרפאות ותמוה דאטו מום עובר מותר להטיל והוא פוסלו לפי שפה ותותר להטיל מום קבוע במום עובר וכבר תמה בזה בהגהות הרש"ש (ובמנחת חנוך מסתפק בזה אם יש איסור תורה במטיל מום עובר) אולם באמת גם רש"י מודה דאסור להטיל מום עובר אלא דמכה אין זה מום רק הוא חולי שאם לא תתרפא יושחת העור והבשר ויבוא לידי מום גלוי וע"כ פירש"י לפי דהמכה של הקזה יתרפא ולא יבוא לידי מום כלל והי' מותר להקיז במקום שאין עושין מום ועי' רש"י זבחים דפ"ד נקובת הקוץ בבשר ואינה נקובה לחלל וכשירה ומום נמי לא הוי דהדר בריא וצ"ע דמ"מ מום עובר מיהו הוי וצ"ל דאע"ג דהפרדת עור הוי ג"כ מום היינו דוקא במקום שניקב וניכר הנקב והפגם שם אבל נקב כל שהוא בבשר ובעור היכי דמתרפא לא הוי מום כלל ורק היכי דלא הדר בריא הי' מתרחב ומתפשט החכה הי' ניכר אבל כיון דהדר בריא לא הוי מום עובר כלל (ומצאתי למחבר אחד שהרגיש מדרש"י בזבחים דע"ד).