אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן לב › ה

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן לב · ה

ד

שוב התבוננתי בפשט השמועה בבכורות דפ"ו שם מתפיסין לכל זבח שירצה וגמר בשעריך בשעריך מבכור דאינו מתפיס לכל זבח שירצה וצ"פ דלמ"ד בהויתן הן קדושין הרי מפורש דיכול לשנות לזבח אחר כמבואר בתמורה דכ"ד ואיך מוקי להגזי"ש דבשעריך, ועכ"פ הו"ל להש"ס לומר דאתי כמ"ד במעי אמן הן קדושין ופי' שם שהקשה למ"ד ולדות קדשים בהויתן הן קדושים הא במעי אמן חולין גמורין הן ומה יש באלו הולדות קדושה גמורה כיון שלא נולדו אלא לאחר פדיון הו"ל לאקושי לצבי ואיל ותירץ כיון דלאחר פדיון יש קדושה לאסור בגיזה ועבודה וגם נתעברו לפני פדיונן לא הוי חולין גמורים כו' יעוי"ש שמפרש להך סוגיין גם למ"ד בהויתן הן קדושין ובאמת א"ש טפי למ"ד בהויתן הן קדושין דלמ"ד במעי אמן הן קדושין קשה דקרא למ"ל דאין ביכלתו לשנות לזבח אחר פשיטא ועוד קשה איך קדושה חל על קדושה כמו שהביא השימק"ו בשם הר"ר אלחנן ויעוי"ש מה שנדחק לתרץ ויעוי"ש בדבור הקודם בשימק"ו שכ' למ"ד ולדות קדשים במעי אמן הן קדושין אמאי לא קדשי לקרב וי"ל דלא אמרינן במעי אמן הן קדושין אלא כשהאם תמימה כו' אבל כאן שהאם בעלת מום ועומד לפדות לא מהני לולדות להקדישן במעי אמן יעו"ש ויתישב בזה מאי דקדושה חל על קדושה כיון דהאם בעלת מום לא מהני לאקדושי ויכול להתפיס ויתישב בזה הא דאיצטריך קרא למ"ד דבעי אמן הן קדושין שא"י לשנות לזבח משום דבמעי בע"מ לא הוקדשו והו"א דרשאי לשנותן דבאמת צריך טעם מאיזה טעם אין ביכלתו להתפיס לכל זבח שירצה וצ"ל דגזיה"כ הוא, ואולי כונה הר"ר אלחנן דבכה"ג כשהאם בעלת מום לא מהני לולדות להקדישן ליקרב ונראה בזה עפמש"כ במקו"א בהא דבהויתן הן קדושין דיכול לשנות לזבח אחר דניהו דהוי חולין גמורים מ"מ הא אינו בעלים כלל ואיך יכול להקדיש דבר שא"ש משום דבאמת קרבנו הוא וכדאמר בב"ק דע"ו מעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דראובן ויש בו הקדש עילוי ויכול להתפיס לבה"ב.

ולולא גזיה"כ דלא יקדיש איש אותו דאין משנים מקדושה לקדושה היה ביכולתו לשמת ורק מגזיה"כ דלא יקדיש ידעינן דאין משנים מהקדש להקדש אבל בבטן דרשאי לשנות יש לו זכות הקרבן להתפיס לכל זבח שירצה כיון דקרבנו ובעליו הוא (ועי' מש"כ בזה בסי' כרה אות ט ולפ"ז י"ל דדוקא בקרבן תמים שיש לו קדושת מזבח וקרבו הוא להתכפר יש לו דין בעלים אבל לכשהומם דגם אחר בידו לפדותו כמבואר בתמורה ד"י דמיבע"ל אי מקדיש מוסיף חומש או מתכפר ומבואר דגם אחר פודה וכן מבואר בקידושין דנ"ה בבהמה שנמצאת בין מגדל עדר דגם אחר יכול לפדותו וכן בדהתו"ס דב"ק דע"ו דגם הגנב יכול לפדות את הקרבן א"כ לא מבעי אי נימא דהא דהולד שיולד לפני פדיון הוא לרעי' א"כ גם הולד יהי' עומד לפדיון לכשיולד אלא אפילו אי נימא דקדשי לקרב מ"מ הא בעודנו במעי אמו יכול לפדות גם אחר, וא"כ לו דין בעלים כלל כיון שאינו מתכפר בו וגם אחר יכול לפדותו ואיך יכול להתפיסו לשם זבח כיון דאינו בעליו כלל כמו בקדשי בה"ב ואולם נראה כיון דדמי הפדיון שייך להבעלים וכמבואר בזבחים ר"פ התערובות דפודה ביפה שבו ועי' ברמב"ם פ"ה מהל' עירובין הל' י"א ודמי הפדיון קדוש לשם אותו הקרבן שהקדיש מתחלה לפיכך יש להבעלים זכות להתפיסו לשם אותו זבח להתפיסו לזבח אחר כוון שאינו בעליו כלל אין יכול לשנותו לזבח אחר דהא בדמי הפדיון יהיו מוקדשין לשם אותו זבח ולהכי בפסהמ"ק גם למ"ד בהויתן הן קדושין אין בכחו להתפיס לכל זבח שירצה, וילפינן מגזי"ש דבשפריך בשעריך דכיון דאזיל מיני' קדושת תם אינו קרבנו להתפיסו לכל זבח שירצה, וא"ש דהגמ' בין למ"ד במעי אמן הן קדושין דאיצטריך קרא שא"י לשנות לזבח אחר אפילו במעי בע"מ כמש"כ הר"ר אלחנן דלא נתקדש בקדושת האם וגם למ"ד בהויתן הן קדושין בפסוהמ"ק א"י לשנות לכל זבח שירצה רק לשם אותו זבח ואיך שיהי' הא מפורש בגמ' דילפינן מגזי"ש דבשעריך דאין מתפיסין לכל זבח שירצה הרי דיש לנו גזי"ש בפסוהמ"ק מאיזה טעם שיהי' דאינו מתפיסו לכל זבח שירצה מה"ט פירש"ו התוס' דגם למ"ד בהויתן הן קדושין א"י לשנות לזבח אחר אבל העובר במעי תם שפיר יכול לשנות וכמבואר בתמורה דכ"ד וא"ש.

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה