אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן ל › ב

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן ל · ב

א

ונראה דבאמת מאי דפשוט להש"ס להקשות א"ה איפסולי נמי לפסול היינו רק בשוחט או קבל ע"מ לזרוק שלא במקומו דמאי דאינו מפגל משום דזריקה דלא שרי באכילה אינו מביא לידי פיגול דילפינן מקרא ואם האכל יאכל פגול הוא מי שפיגולו גרם לו כו' דל"ה מחשבה בזריקה המפגלת ונמצא דאין זו מחשבה הפוסלת כלל כיון דחשב לזרוק שלא במקומו ודמי כחשב להניח לרבנן דבעינן שתהי' מחשבה בזריקה המתרת במקום המזבח וכיון דהחסרון הוי במחשבה שאין זו מחשבת פיגול כמו שאינה מפגלת כמו כן אינה פוסלת וכ"ז במחשבה ע"מ לזרוק שלא במקומו דל"ה מחשבת פסול כלל משא"כ בזורק שלא במקומו ומחשב לאכול או להקטיר חוץ לזמנו דהוי מחשבת פיגול ורק הזריקה היתה שלא במקומה והא דאינה מפגלת משום דהוי זריקה דלא שרי' בשר באכילה ואעפ"י דמכפר מ"מ כיון דלא שרי באכילה אין בו פיגול ודמי כלא קרב המתיר כמצותו יעוין בתוד"ה יצא דמחלק דהא דאוקמא בלא קרב המתיר כמצותו משום דמיירי בעבודה אחרת (ולולא דברי רבותינו בעלי התוס' הייתי מחלק דגם בעבודה אחת לא דמי דהא דממעטינן בזורק שלא במקומו שאינה מפגלת משום דהוה חסרון בגוף העבודה כמו שנעשה חוץ למזבח וע"כ אינה מפגלת משא"כ בעירוב מחשבות דהעבודה נעשה כהלכתה במקומה אלא שחשב מחשבה הפוסלת והו"א דאין מחשבה מוציאה מידי מחשבת פיגול ולהכי איצטריך קרא דלא יחשב דמחשבות מוציאות זו מזו אבל רבותינו בעהתו"ס לא ס"ל חילוק זה משום דבקרא לא נתפרש המיעוט שלא במקומו רק דמי שפיגולו גרם לו והא גם בעירוב מחשבות אין פיגולו גרם לו) ובזה בודאי שהוא דרך תנאי לחיוב פיגול שאי"ח משום כרת דפיגול אבל פסול יש בו.

וכבר נסתפק כיוצא בזה המל"מ פ"ז מה' פסוהמ"ק וש"ס ערוך הוא בריש מעילה ד"ג בתוד"ה א"ל בזריקה ובדהתו"ס שם קומץ פיגול וי"ל דדוקא לחייבו כרת אינו נקבע עד לאחר זריקה אבל שם פיגול חל עליו משעת שחיטה ומשני כו' לעולם אין הפיגול חל עד שעת זריקה ולפי פי' התוס' מספק"ל להש"ס בזה ולפי הך צד דפיגול חל משעת שחיטה ה"ה בלא קרב המתיר כמצותו חל פסול פיגל וה"נ בזריקה שלא במקומה שאינה מתרת את הבשר ולא קרב כמצותו קרינן ביה ג"כ חל הפסול פיגול אף לרבנן דר"י משא"כ בשחט ע"מ לזרוק שלא במקומו דילפינן ג"כ מקרא דמי שפיגולו גרם לו דזהו לאו מדין קרב המתיר כמצותו שהרי קרב כמצותו אלא דגזיה"כ הא דבעינן שתהא המחשבה לשם עבודה המתרת ושלא במקומו אין זה מחשבה פוסלת כלל לרבנן דר"י במחשבת הנוח שפיר מקשה א"ה אפסולי נמי לא לפסול.

והנה המל"מ רמז שם דפיגול קודם שקרבו כל מתיריו יש לפסול מק"ו משלמים כמו בחטאות הפנימיות לר"ש בזבחים די"ד עייי"ש ומה"ט יש לדון ג"כ בזורק שלא במקומו במחשבת פיגול דפסול דנראה בודאי דזורק שלא במקומו שלא לשמה דפסול דהא מיעוט דמי שפיגולו גרם לו אינו אלא לגבי פיגול ולא שלא לשמה וכמו דלא בעינן קרב המתיר כמצותו בפסול דשלא לשמה וחל מיד ה"נ שלא במקומו אעפ"י שאינו מתיר את הבשר מ"מ פסול לכפר והגזיה"כ הוא רק לגבי פיגול אבל לא לגבי שלא לשמה ובאמת גם מצד הסברא חלוק דהא בשלא לשמה החסרון הוא מצד שלא נעשה לשמה ואילו לא הי' סתם קדשים לשמן הי' גם סתמא פסול ורק לפי דסתמא לשמן כדאמר בריש זבחים ולפ"ז במחשב שלא לשמו החסרון מצד שאין זה לשמו וא"כ גם שלא במקומו ג"כ פסול לכפרה כמו במקומו דמאי עדיפא שלא במקומו מבמקומו סוף סוף הא לא נזרק לשמו והי' בי שינוי קדש או שינוי בעלים משא"כ בפיגול דזהו מגזירת התורה דאם חשב בשחיטה ע"מ לזרוק להקטיר או לאכול חוץ לזמנו חייב משום פיגול ורק בהתנאים שגזרה התורה משום שפיגולו גרם לו אבל מי שאין פיגולי גרם לו אי"ח משום פיגול אלא דלפסול ילפינן שוב משלא לשמו דלא בעינן קרב המתיר כמצותו ואע"פ שאין זריקה זו מתרת הבשר מ"מ מחשבת פיגול פוסלת בה ולפ"ז גם לרבנן דר"י במחשבת הנוח דלא פסלי מ"מ בזורק שלא במקומו מחשבת פיגול פוסל כמשכ"ל וקושית הש"ס א"ה אפסולי נמי לא לפסול הוא רק בשוחט והולך ע"מ לזרוק שלא במקומו כיון דמחשבת זריקה שלא במקומו ל"ה מחשבת פיגול ואינה מפגלת כלל ונמצא דאין זו מתשבת פיגול כלל ואין לומר גם בזה דנילף משלא לשמה דלכאורה בשוחט לזרוק שלא במקומו שלא לשמה לריו"ח דמחשבין מעבודה לעבודה תפסול אעפ"י דבשל"ש ל"ש מידי דהוה אמחשבת הנוח גם לר"י דלא מצינו רק בפיגול ול"א בשלא לשמה בין אם היא מקרא דלא יניח או מסברא מ"מ הא מיעוט דמי שפיגולו גרם לו אינו אלא לגבי פיגול ולא בפסול דשלא לשמה אולם זה אינו דהא דמחשבין מעבודה לעבודה לריו"ח הוא משום דילפינן פנים מפנים מפיגול וכיון דבפיגול בשוחט ע"מ לזרוק שלא במקומו ל"ה פיגול ממילא גם בשלא לשמה א"א שתפסול מעבודה לעבודה בשוחט ע"מ לזרוק ולהכי שפיר מקשה א"ה דאיפסלו נמי לא ליפסול ומשני מידי דהוי אמחשבת הנוח לר"י דהוה מחשבת פסול אבל בזורק שלא במקומו ומחשב מחשבת פיגול נפסל כמו בשלא לשמו רק שאי"ח כרת מגזיה"כ דמי שפיגולו גרם לו כמשנ"ת, ובזה מיושב מה שדקדק הפמ"א שם בדברי הגמ' על מה שאמר ר"ל תנן חישב ליתן כו' למ"ל להקשות על ר"ל מברייתא מאחר דאותה קושי' בעצמה קשה עליו מן המשנה גופא דמוקי לה שנתן באמירה ולמה לא יהא פיגול ולמש"כ א"ש דמשנתינו בזורק שלא במקומו הוי ידע שפיר החלוק מ"ט פסול ואינו מפגל דלגבי פיגול אין זה קרב המתיר כמצותו אבל פסול מיהא הוי אבל בברייתא בחושב ע"מ לזרוק שלא במקומו אם אינה מפגלת ל"ה מחשבה הפוסלת כלל וע"כ מקשה ומסיק דאתי כר"י דפוסל מחשבת הנוח וא"ש ומיושב קו' הגרעק"א בפשיטות כאן שנתן באמירה דזורק שלא במקומו במחשבת פיגול פסול בודאי כמו בשלא לשמו אף לרבנן דר"י במחשבת הנוח

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה