אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן כט · ה
וצ"ד מה שתמה בד' השימק"ו במנחות ד"ה שאין מחשבה מועלת אלא במי שראוי לעבודה שהביא בשם רגמ"ה שאם שחט זר וחשב אין מחשבה פוסלת בו והוא תמוה שהרי להדיא שנינו בר"פ כל הפסולין כל הפסולין ששחטו שחיטתן כשרה כו' לפיכך הן פוסלין במחשבה, אם אין לשון הרגמ"ה משובש היה נ"ל בכוונתו דבוודאי אם שחט זר וחשב לאכול חוץ לזמנו פסול אבל אם חשב זר בשחיטתו ע"מ שיזרוק בעצמו הא מבואר בזבחים כ"ז מדרשת מר זוטרא דמי שפגול גרם לו יצא זה שאין פסולו גרס לו וכל זריקה דלא שריא בשר לא מייתי לידי פגול וה"נ אם חשב זר בשחיטתו ע"מ שיזרוק בעצמו דהוי זריקה דלא שרי' בשר לא מייתי לידי פגול ומידי דהוי מחשבת הנוח ל"ש ג"כ בזה ואינו נפסל אפי' לר"י וכוונת רגמ"ה לתרץ בזה דהא בל"ה הוי פסול משום זריקת הפסול ומה שתי' בשימק"ו שם דהואיל דחייב כרת משום פגול, ג"כ תמוה דהא לא הוה הרצאת כשר ואיך הו"א דיחויב כרת ומה שתרצו דנפ"מ לענין אם יש בו דם הנפש דיחזור ויקבל בזריקת פסולים אינו מספיק לטמא דעושה ג"כ שיריים וע"כ תי' הרגמ"ה באופן אחר דנפ"מ אם שחטו כל הפסולין אף טמא ע"מ שיזרקו בעצמם הדם דבכה"ג אין מחשבה זו פוסלת בהן לפי שאי"ר לעבודת זריקה, והנה בטהרת הקדש בזבחים כ"ו נתקשה בהא דאמר מקבלה ואילך כו' דמבואר דבשחיטת פסול פסול בחשב זר בשחיטה ע"מ לזרוק או להקטיר חוץ לזמנו דאם חשב שיזרוק הזר בעצמו הא הוי זריקה דלא שרי בשר ולא מייתי לידי פגול ואם חשב שיזרוק כהן כשר לאו כל כמיניה כמו שאמרו בזבחים דל"ו דאין מחשבתו מחשבה בדבר התלוי ביד אחרים ומשנתינו דר"פ כל הפסולין יש לפרש במחשבה דשל"ש והביא ראי' מזה לד' התבו"ש בסי' ד'י דלפי המסקנא דאמר שם רע"מ שיאכלוהו טמאים למחר הר"ו פגול נדחה הל"א דלאו כל כמיניה וגם בדבר התלוי ביד אחרים מהני מחשבה עכ"ד אולם באמת הדברים תמוהים דהא דאמרינן בזבחים דל"ו בלישנא אחר נא לאו כל כמיניה היינו לר"י דס"ל מחשבה כמעשה מצד הסברא ולהכי כל שאינו בידו ותלוי ביד אחרים לא אמרינן מחשבה כמעשה אבל בפגול שהוא מגזה"כ בוודאי מהני גם בדבר התלוי ביד אחרים וכמו דמוכח בדל"א בחשב שיאכל כזית שני בני אדם דמהני ולהכי גם בחשב שיאכלו טמאים למחר הרי"ז פגול ומה"ט גם בחשב זר בשחיטה ע"מ שיזרוק כהן למחר שאינו תלוי בידו מהני פגול ומשכח"ל שפיר פגול בשחיטה בזר.
אולם בשי' הרגמ"ה י"ל דאעפ"י דהוי פגול גם בדבר שאינו בידו הוא בדוקא היכא דשייך באותו עבודה בכהן שחשב שיזרוק כהן אחר או שיקטיר כהן אחר אימורים למחר אבל בזר החושב בשחיטה ע"מ שיזרוק כהן למחר דהזר ל"ש באותו עבודה כלל בזה לא מהני פגולו כלל ומפרש הרגמ"ה אין מחשבה מועלת אלא במי שראוי לעבודה דבעינן שיהי' ראוי לעבודה על אותה מחשבה ואם חישב בשחיטה על זריקה בעינן שיהיה ראוי לזריקה ולפי"ז הא דתנינן בר"פ כל הפסולין לפיכך הן פוסלין במחשבה לא משכחת לה בפיגול רק בלאכול חוץ לזמנו אבל בלזרוק או להקטיר חוץ לזמנו לא מהני בשחיטת זר, ומ"מ הוא דבר מחודש וי"ל דכיון דשחיטה בזר כשירה מועילה גם מחשבה על זריקה שאינו ראוי לה וצ"ע.
עכ"פ י"ל דכונתו שיזרוק הזר בעצמו דבכה"ג לא הוי פיגול. ויש מקום עיון בחשב זר בשחיטה ע"מ לזרוק דמה של"ש לפמש"כ הרמב"ם בפט"ו מהל' פסוהמ"ק הל"י דזאת המחשבה בשחיטה כאלו חשבה בשעת זריקה לפיכך פסולה עכ"ל וכיון דמחשבה זו חשבינן כמחשבת זריקה הרי זר פסול לזריקה דאינו ראוי לאותו עבודה אולם מסתימת דהר"מ בפי"ד מה"ל פסוהמ"ק אבל אי חשב הפסול בשעת שחיטה הר"ז פסולה מבואר דבכל גוני אופני מחשבה פוסלת בשפת שחיטה וצ"ל דאעפ"י דהוי כמחשבה בזריקה מכ"מ הא מחשב בשעת שחיטה שהפסול כשר לה מקרי מחשבה וז"פ, ובמחשב פסול בשחיטה ע"מ לזרוק דם של"ש דבפסול של"ש ליכא דין גזה"כ דמי שפגולו גרם לו פסול גם בכה"ג אבל במתשב פסול פ"מ שיזרוק בעצמו למחר או שיקטיר אימורים למחר כיון שמחשב על זריקה שאינה מתרת דמי כמחשב לזרוק שלא במקומו דל"ה פגול לכו"ע.