אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן כח › ג

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן כח · ג

ב

ומה שהשיג עמש"כ לחדש דאף קודם שקרבו מתיריו נפסל מקודם מטעם אחר משום שנעשה בו התיעוב דעבר לא יחשב מיד בשעת מחשבה ועל זה תמה דא"כ היכא משכח"ל דין משנתינו בריש זבחים כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים כו' דהרי עבר המחשב על לאו דלא יחשב כמו שפי' רש"י שם ונפסול משום ל"ת כ"ת אעכצ"ל דאין התיעוב שבמחשבה יכול לפעול יותר מהיכולת שמונחת במחשבה כשהיא לעצמה עכ"ד בפשוטו נראה גזיה"כ הוא דכשרים ואינם מרצים וכדאמר בזבחים ד"ד אימא היכי דשחט שלא לשמה לפסלו ומשני אמר קרא מוצא שפתיך וגו' וכה"ג משני בחולין דקט"ו על מאי דמקשה דליתסר משום ל"ת כ"ת מדגלי רחמנא, ובזה י"ל קו' התוס' שם בד"ה אימא תימא הא בכל דוכתי בעינן שנה עליו הכתוב לעכב בקדשים והכא לא שינה ולשי' הרמב"ם א"ש דהו"א דכיון דנעבדה בה עבירה דתעוב אסור משום ל"ת כל תועבה ולפיכך איצטריך קרא להכשיר אבל בפיגול ניהו דגזיה"כ הוא דאינו חל הפיגול כ"ז שלא קרבו מתיריו דכהרצאת כשר כך הרצאת פסול אבל הא גם לא גלי רחמנא להכשיר דלפני זריקה בלא"ה לא הוכשר הקרבן וכיון דנעבדה בו תיעוב דמחשבת פיגול עובר משום ל"ת כ"ת, ובלא זה כל היסוד בנוי עש"י הרמב"ם דהרי הוא כמטיל מום בקדשים ועובר על לא יחשב מיד על מה שפוסל במחשבתו שלא יהי' נראה הקרבן להרצאה ולשי' הרמב"ם נראה דדוקא מחשבה הפוסלת בקדשים ומטיל מום עובר משום לא יחשב משא"כ בשלא לשמה שיש בזה רק הפסד לבעלים שלא עלה לשם חובה אבל אין כאן הפסד קדשים ואין בזה גדר דמטיל מום (ובזה י"ל קו' ההפלאה בכתובות דל"ד בהא דב"ק דע"ו דמוקי ריו"ח בשוחט תמימים בפנים שלא לשם בעלים דהא המחשב בקדשים לוקה ואין לוקה ומשלם דבשלא לשמה ליכא מלקות דלא יחשב ואכמ"ל) ואע"ג דעבר מיהו על עשה דזבח השלמים שתהא זביחה לשם שלמים אפשר דמשום עשה זו ל"ח תיעוב וקצת ילה"ר מעו"ז דס"ו דלר"מ על כל איסורים שבתורה עובר משום ל"ת כ"ת וא"כ גם על איסור עשה ילקה משום ל"ת כ"ת למ"ד דלאו שבכללות לוקין עליו עי' בתוס' עו"ז שם (ובזה ילה"ע בד' גה"ש בפסחים דכ"ב שהקשה בחולין בעזרה ליתסר משים ל"ת כ"ת לפי שאין זה לאו שו"מ בשעהמ"ל בפ"ה מהל' מאכלות אסורות שכ"כ) אולם גם אם נימא שאין חילוק בין איסור לאו ובין איסור עשה דסו"ס נעבדה בה עבירה גם לשי' רש"י ריש זבחים דאיכא לא יחשב בשלא לשמה א"ש ג"כ בפשוטו שהרי דברי הרמב"ם בפי"ח מהל' פסוהמ"ק הל' ג' כל קרבן שנאמר שהוא פסול בין שנפסל במחשבה בין במעשה בין שאירע בו דבר שפסלו כל האוכל ממנו כזית במזיד לוקה שנאמר לא תאכל כ"ת ובהל' ד' מפי השמועה למדו שאין הכתוב מזהיר אלא על פסולי המוקדשין עכ"ל, הרי דדוקא קרבן שנפסל שנכלל בפסולי המוקדשים יש בו משום ל"ת כ"ת אבל בזבחים שנזבחו שלא לשמן שכשרים רק שלא עלו לבעלים לשם חובה ואין זה קרבן שנפסל כלל ואינו נכלל בפסוהמ"ק אף שנעבדה בו עבירה אין בזה משום ל"ת כ"ת משא"כ בפיגול שלא קרבו מתיריו דאף דאין הפיגול חל כלל מ"מ הרי קרבן נעשה שאינו נראה להרצאה ומפי השמועה למדו שהרי הוא כמטיל מום בקדשים וסוף סוף אי"ר הקרבן להכשר גם בנשפך הדם וניהו דהתם בעי עיבור צורה בפסולו בדם ובבעלים משום שלא נעשה בו מעשה תיעוב כמו שהוטל בו מום ממילא אסר ג"כ משום ל"ת כל תועבה.

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה