אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן כו · ב
ועוד אני אומר דגם לפי הך תירוצא דאיסור הבא מאליו קתני ומוקי לה בבכור י"ל ג"כ קושית הש"ס בכריתות דנוקמי כגון דאוכל כזית פגול דנ"ל לחדש דגם אליבא דרב גידל א"ר זריקת פיגול אינו מביא לידי מעילה בקדשים קלים מ"מ משכח"ל מעילה גם בפיגול לפי המבואר בזבחים דמ"ג דקומץ פיגול שהעלה לגבי מזבח פקע פגולו הימנו וכן בכריתות והו"ל נותר ומבואר דמותר גם באכילה (והמנחת חינוך מסתפק בזה דאפשר דרק פיגול פקע הימנו אבל מ"מ אסור משום פסוהמ"ק אולם בדהתוס' בזבחים דמ"ב בד"ה הקומץ מפורש בלשונם דמותר באכילה ומדייק מש"ס דכריתות די"ד וראיתם צ"ע דהא התם בעולין באמורין קא מיירי דכיון דראוי לגבוה חל עליו שם נותר אעפ"י דאסור באכילה להדיוט וע"ע במנחות דע"ד בעי' רבינא כהן שאכל מן האמורין לאו דזרות לא קא מבע"ל כי קא מיבע"ל לאו דכליל תהי' וכיון דפקע פגולו ועולה למזבח הרי יש בו ג"כ לאו דכליל אם לא דנחלק דאעפ"י שנותר למזבח מ"מ אחרי שנתפגל אין עוד עליו עשה דכליל או דכיון דמשלה בו האור ליכא בו כליל וצ"ע ואפשר דכונת התוס' דמותר באכילה מדין פיגול וצע"ק.) ולפ"ז היכא שהי' זריקת פיגול ואח"כ העלן למזבח ומשלה בו האור דפקע פגולו וניתר לאכילה ואמורין סלקי לגבוה והו"ל קדשי ד' א"כ בדין שימעול ולשי' הרמב"ם בפ"ב הל' א' דקדשים קלים שנזרק הדם מועלין באימוריהן עד שיצאו לבית הדשן א"ש בפשוטו דהעלן ע"ג המזבח ומשלה האור ברובו איכא ג"כ מעילה ואף בזריקת פיגול בדין שיהי' בו מעילה בכה"ג כמו דאיכא חיוב נותר דעכ"פ הועילה הזריקה למיהוי לחמו של מזבח דלפני זריקה לא מהני מה שהעלן ע"ג מזבח דמה שאמרו בזבחים בפ"ד ובמעילה ד"ז אמר עולא אימורי קדשים קלים שהעלן לפני זריקה לא ירדו נעשה לחמו של מזבח היכא שהי' זריקה אח"כ מיירי אבל היכי של"ה שום זריקה לא נעשה לחמו של מזבח וירדו וכ"פ רש"י ורבינו גרשון במעילה שם וכ"כ הכ"מ בפ"ב מהל' פסוהמ"ק הל' י"ג וא"כ הועילה זריקת פיגול בהעלן אח"כ דהוי קדשי ד' ואע"ג דבכל פיגול מהני הזריקה שאם עלו לא ירדו מ"מ כיון דאסור להעלותן ולא יכול לבוא לידו היתר אינו מביא לידי מעילה משא"כ בעבר והעלן ע"ג המזבח ובאו לכלל היתר בפועל דנעשה לחמו של מזבח והוי קדשי ד' שוב גם זריקת פגול מהני ואית בו מעילה והרי בזבחים דפ"ה מיבע"ל באמורי קדשים קלים שהעלן לפני זריקת דמים אי יש בו מעילה ומספק"ל דגם מעילה איכא לפני זריקה משום שהעלן ע"ג מזבח וניהו דפשיט דאין בו מעילה משום דעכ"פ זריקה לא הי' כלל אבל היכא שהי' זריקה אלא דהוי זריקת פיגול כיון דפקע פגולו שום מועיל אותו להביא לידי מעילה (וצ"ע לפירש"י ור"ג במעילה והכ"מ בדהג"מ בזבחים דפ"ה דמבע"ל באמורי קדשים קלים שהעלן לפני זריקת דמים אי יש בו מעילה ואי ירדו ופשיט לי' דלא ירדו ואין בו מעילה והא לדבריהם הא דלא ירדו באופן שהי' זריקה אח"כ ובמעילה אחר זריקה בודאי יש בו מעילה ומה בכך שהעלן לפני זריקה הא בכה"ג ירדו ג"כ ובדין שאין בו מעילה ומאי השוון להדדי וחילקן אח"כ דלא ירדו ואין בו מעילה ומדהתוס' בדפ"ג בד"ה למעוטי שכתבו בתחלה דההיא דעולא אתי לר"ש דס"ל בנשפך דמה לא תרד מבואר דמפרשים שלא הי' זריקה אח"כ וגם לפמש"כ שם ועוד נראה דההיא דעולא דאתי ככו"ע כתבו ולא דמי לנשפך דמה כיון דאיכא זריקת דמה כונתם בודאי משום דאי בעי למזריק זריק מבואר דס"ל ג"כ שלא נזרק דמה דאי בנזרק דמה מיירי א"כ בודאי דאין זה ענין לפלוגתא דר"ש ור"י בנשפך דמה וכן מבואר בד' השיטמק"ו בפירוש יעו"ש ובדפ"ה ע"א וע"ב ומבואר בדבריהם דמפרשים שלא הי' זריקה כלל ואפי"ה לא תרד,
ובאמת כן נראה מפשט השמועה בדפ"ה ע"א א"ר זירא אף אנן נמי תנינא שנשפך דמה כו' ומה התם דאם בא לזרוק אין לו לזרוק אם עלו לא ירדו הכא דאם בא לזרוק זורק לא כ"ש ואם איתא כפירש"י והכ"מ הו"ל לומר הכא שכבר הי' זריקה מכש"כ דלא תרד ומבואר מפשט הגמ' דמיירי לפני זריקה אלא משום דאם בא לזרוק בידו לזרוק וצ"ע) ולפי התוס' והשימק"ו דמיירי לפני זריקה ולא תרד א"כ לא הועילה זריקת פיגול כלום וי"ל דאף שהעלן פ"ג מזבח אחר זריקת פיגול ופקע פגולו מ"מ כיון דלא הועילה הזריקה ודמי ללפני זריקה דפשט לי' הש"ם דאין בו מעילה אף שהעלן ע"ג מזבח וה"ה זריקת פגול לרב גידל כיון דהזריקה לא הועילה כלום אף שהעלן אח"כ אין בו מעילה ולכאורה דין זה במחלוקת היא שמי' דלפירש"י במעילה והכ"מ יש בו מעילה ולפי' התוס' והשימק"ו אין בו מעילה אלא די"ל דגם לפי התוס' והשימ"ק הא דלפני זריקה לא תרד הסברא משום דאי בעי לזרוק זריק ולהכי אף לר"י דס"ל דבנשפך דמה תרד מ"מ לפני זריקה לא תרד ולפ"ז בזריקת פיגול דאי בעי לזרוק אינו זורק עוד ודמי לנשפך דמה אחרי שהפסול כבר נעשה ומצד הסברא הי' הדין נותן דתרד ולא דמי לפני זריקה שראוי לזרוק זריקה שראוי לזרוק זריקה הכשר אבל כיון שנזרקה בפסול ואין לו עוד תקנה הי' הדין נותן שתרד ואפי"ה זריקת פיגול אם עלה לא ירד אלמא כדמהני דמרצה לפגולו ומכש"כ ג"כ לדין שלא תרד ולהכי י"ל דיש בו הרצאה לענין מעילה היכי שהעלן ע"ג מזבח ונעשה לחמו של מזבח בפועל ולא דמי לאמורי קדשים קלים שהעלן ע"ג המזבח דאין בו מעילה אף דלא תרד ונעשה לחמו של מזבח משום דלא הי' בו הרצאת זריקה רק שלא תרד לפי שראוי להרצאה וראוי להיות זריקה משא"כ בזריקת פיגול דמדין זריקה הוא וכן נראה מדהוי נותר לאחר שהעלה פיגול ע"ג המזבח אף דנותר ליכא ג"כ לפני זריקה כל זמן שלא הי' היתר מ"מ מהני זריקת פיגול לכשהעלה ע"ג המזבח אעכצ"ל דמצרפינן לזריקת פיגול שיש בו הרצאה וצ"ע לשיטתם אבל לשי' רש"י ור"ג והכ"מ בשי' הרמב"ם דלפני זריקה דלא ירדו לכשהי' זריקה אח"כ נראה בודאי דזריקת פיגול שהעלן לגבי מזבח והי קדשי ד' דיש בו מעילה.