אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן כה · א
הרמב"ם בפט"ו מהל' מעשה הקרבנות הל' א' כתב האומר ולדה של זו עולה והיא שלמים דבריו קיימים היא שלמים וולדה עולה אם לכך נתכוין דבריו קיימים ואם אחר שגמר בלבו והוציא בשפתיו שתהי' שלמים חזר בו ואמר ולדה עולה אעפ"י שחזר תוכ"ד הרי ולדה שלמים שאין חזרה בקדשים ואפילו בתוכ"ד ובפ"ב מהל' תמורה הלכה כ' אמר הר"ז תמורת עולה ותמורת שלמים אם נתכוין לכך מתחלה דבריו קיימים ואם לא נתכוין מתחלה אלא לתמורת עולה וחזר ואמר תמורת שלמים אע"פ שחזר בתוכ"ד אין תופסין אלא לשון ראשון והרי היא תמורת עולה בלבד עכ"ל ושיטת הרמב"ם תמוה כמו שהתפלא ע"ז הש"ך בסי' רנ"ה מש"ס ערוך בפ' מרובה דע"ג דפליגי רבנן ור' יוסי בתוכ"ד דעדות אי כדבור דמי דפריך התם וסבר ר' יוסי' תוכ"ד כדבור דמי והתנן הר"ז תמורת עולה ונמלך ואמר תמורת שלמים ה"ז תמורת עילה וכו' אמרי תרי תוכ"ד הוי כו' הרי להדיא דהקדש ומימר דינו כשאר דברים דהרי הש"ס משוה בהדיא להדדי ומקשה ממימר לעדות ומה"ט דחה הש"ך שיטת הרמב"ם מהלכה