אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן כד · א
מה שהרגיש הדר"ג בדהתוס' פסחים דס"ג ובד' הרשב"א והר"ן בקידושין ד"נ שהקשו במתני' דנתכוין לימר תרומה ואמר מעשר לא אחר כלום דהא דברים שבלב אינם דברים. וע"ז העיר דהא שאני תרומה דניטלת במחשבה וגלי קרא בהו דדברים שבלב דברים ולהכי אף שסותר מה שאמר בפיו הוי דברים ולא המר כלום, יפה תמה ובפשוטו הי' נראה דס"ל להתוס' בפשיטות דלא מצינו דגלי רחמנא דמחשבה בתרומה מהני רק היכא שאינו סותר למה שאמר בפיו, אבל לסתור מה שאמר בפיו הדר דינא דדברים שבלב אינם דברים אולם יש להאלים קושיתו מדהתו"ס פסחים שם בד"ר ר"מ שכתב דאי נימא דפיגול במחשבה ובמחשבה תלי' מילתא בשלא הספיק לומר למולים אמאי פסול לר"מ הא גמר בלבו נמי לומר למולים וכונתם דאע"פ דפיגול איתנהו במחשבה הא מיירי שהוצא בפיו וכיון דפיגול במחשבה ובמחשבה תליא מילתא כמו דמהני מחשבתו לפסול מהני מחשבתו להכשיר, ואע"ג דמחשבה להכשיר לא גלי קרא דהא סתמא לשמן וי"ל דמחשבה להכשיר לסתור מה שמפגל בפיו הוי דברים שבלב מ"מ ס"ל להתוס' דאין לחלק וכיון דמחשבה מילתא מהני לסתור מה שאמר בפיו ואע"פ שאמר לערלים כיון דנתכוין למולים ולערלים מהני ולא הוי דברים שבלב.
א"כ מאי הקשו בתרומה והקדש הא שם מהני מחשבה לתרום והוי דברים שבלב דברים ודהתו"ס סתרי אהדדי, ועי' פרמ"ג סי' תמ"ח באשל אברהם ס"ק ח' ודבריו שם מגומגמים (ואין לומר דהתו"ס בד"ה ר"מ קאי לפי תירוץ התוס' בד"ה המתכוין דבטועה דברים שבלב דברים דהא דבטועה לא אמר כלום לפי שאין פיו ולבו שוים והא הכא קאי לפי הס"ד דלר"מ לא בעינן פיו ולבו שוים וטעות פיגול הוי פיגול ממילא דאף אי מחשבה מילתא לא מהני לסתור מה שאמר בפיו כמו בתרומה והקדש] אם לא דנחלק דמחשבה למולים וערלים אינו סותר לגמרי מה שהוציא בפיו לערלים ולא הספיק לומר למולים, אבל מדברי הש"ס דמדמה וקרי לה אין בפיו ולבו שוים נראה דזה חשוב סותר