אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן כג · ד
ושיטת הרמב"ם שכ' בפ"ט מהל' מת"ע הל' י"ח מותר עניים לעניים כלשון המשנה דשקלים והשמיט להירוש' דאין ממחין ביד הפרנסים והדר"ג שי' תמה על השמטה זו, וכ' דהרמב"ם דחה להך דירושלמי מהלכה לפי שלא נזכר בבבלי וס"ל כר"י הלוי המובא ברא"ש פ"ק דב"ב שלא זכר ג"כ הירוש', ובאמת מסתימת השו"ע שקבע להלכה דאין ממחין ביד הפרנסים מבואר דהוא בלי שום חולק ושי' הרמב"ם נראה הוא כשי' הנמוק"י והראשונים שכתבו דהא דרשאים לעשות קופה תמחוי ולשנותם לכל מה שירצו המבואר בב"ב עם הא דאין ממחין ביד הפרנסים המבואר בירוש' שקלים הכל אחד הוא וראי' לזה שכ"כ הרמב"ם בפירוש המשנה דשקלים וז"ל וממה שראוי שתדע כי גבאי צדקה כשרואין מדרך התקון ובתנאי זה שיהי' תיקון אנשי העיר שצריכים לשנות אלו המותרות כו' שהרשות בידם והבחירה וכן נראה מגמרתינו ובירושלמי אמרו ג"כ בזה המקום אין ממחין ביד הפרנסים בכך כו' עכ"ל הרי שהשוה בזה רבינו שי' הבבלי והירוש' ומ"ש וכן נראה מגמרתינו הוא בודאי מה שאמרו ב"ב ולשנותם למה שירצו וזהו מה שאמרו בירוש' אין ממחין ביד הפרנסים וא"כ הרמב"ם שקבע להלכה שם בפ"ט הלכה ז' רשאים בני העיר לעשות קופה תמחוי ותמחוי קופה ולשנותן לכל מה שירצו מצרכי צבור א"כ הרי נכלל בזה דין דאין ממחין ביד הפרנסים וא"צ להכפיל הדין באותו פרק וכיון דהרמב"ם משוה להדדי ואינו מחלק כחילוק הרא"ש בין דבר קבוע ובין הבא במקרה א"כ כמו דרשאי לעשות מקופה תמחוי אף דהוי שינוי מעניי העיר לעניי העולם כן גם במותר עניים ידועים יש לשנות לעניים אחרים ומה שדקדק הרמב"ם ושכל את לשונו בפי' המשנה כגון שיוציאו מותר שבוים לעניים או מותר מתים לשבוים הרשות בידם מבואר דדוקא מותר שבוים הרשות ביד הפרנסים לשנות אבל לא מותר שבוי ומעכ"ת הרגיש בזה.
נראה דאפשר לומר בשיטתו דשאני מותר עני ידוע ממותר עניים ידועים דמותר עני ידוע דהמותר שייך לו אף שנתעשר וכן מותר המת ליורשיו ול"ש לומר בזה דהנותן נתן על דעת הגבאי משום דאין להגבאי מה לעשות בזה רק למסור להעני והוי שלוחו וזכה בשבילו וממילא הוי גזל למסור לאחר משא"כ בגבה לשם עניים ידועים דעל הגבאי לחלק ביניהם ובידו להרבות או למעט ובודאי אי נתעשרו העניים ונשאר רק עני אחד שעליו למסור לאותו עני ובזה י"ל שפיר שהנותן נותן על דעת הגבאי וכיו"ב הלא מבואר במהרי"ק בשרש ה' וע"כ אין ראי' מהא דרשאים לעשות קופה תמחוי אף דהוי שינוי מעניי עיר לעניי עולם על שינוי ממותר עני מיוחד אבל מותר עניים מיוחדים שפיר דמי וזהו ג"כ שי' הרא"ש המובא בב"י סי' רנ"ג דרק במותר עניים הרשות בידם לשנות ולמש"כ אף בעניים ידועים ואין חילוק בזה דבזה הנותן נותן ע"ד הפרנסים משא"כ בעני מיוחד דהוי שלוחו, ויעוי' בטו"ז סי' רנ"ו ס"ק מ"ה שהביא ממהרי"ו דאע"ג דבשאר דוכתא מותר לשנות מ"מ בזה שאמר שנותן מעות לעניים לקצבה כבר זכו בזה עניים דמתא ומביא ראי' מל' הרמב"ם דהוי ממון שי"ל תובעים יעו"ש ובזה דכיון דנותן לקצבה דין עניים הרבים כדין היחיד משא"כ היכא שאינו נותן לקצבה רק ביד הגבאי להרבות או למעט רשאים הפרנסים לשנות (וזהו דלא כשי' רבינו יונה המובא בשימק"ו דס"ל דאף במותר עני פרטי רשאים הפרנסים לשנות) ואם דלשי' הרמב"ם בפיה"מ דמותר עניים לעניים אין הכרע לפרש דבעניים ידועים קאי דלפי פירושו דמותר עניים לעניים היינו ולא לשבוים וכן מותר השבוים לשבוים ולא לעניים או למתים א"כ יתפרש שפיר גם בעניים שאינם ידועים דאין לשנות מצדקה לצדקה וכמש"כ כן המחנה אפרים וכן כתב הבינת אדם..
מ"מ הדין דין אמת דאין ממחין ביד הפרנסים אפילו בעניים ידועים כיון דהרמב"ם השוה להא דעושים קופה תמחוי הרי דאפשר לשנות מעניי העיר לעניי עולם וחילוק דהרא"ש לא ס"ל וה"נ בכל שינוי מעניים ידועים ולפ"ז אפ"ל בשי' הרמב"ם בפי' המשנה במותר עניים לעניים היינו בכל גווני בין בעניים ידועים בין באינם ידועים אסור לשנות מעניים לד"א ועל זה אמר הירוש' דאין ממחין ביד הפרנסים.