אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן כב › ב

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן כב · ב

א

ולכאורה נראה לפי"ד הרשב"א דהא כללא כייל שמואל כל שאם עמד חוזר חוזר במתנתו תלוי דין זה גם במחלוקת שנחלקו הראשונים במהיום ומעכשיו אם עמד חוזר דשי' הרמב"ם בפ"ח מה' זכי' דמעכשיו בקנין הרי הוא כמתנת בריא וא"י לחזור וכ"פ בטוש"ע סי' ר"נ סע"ט והנמוק"י ב"ב שם והתוס' בגיטין ד"ט והריטב"א בגיטין ד"ט ודס"ו ובקדושין ד"נ דעתם דגם במעכשיו אם עמד חוזר ולשי' הרמב"ם בודאי כללא כייל שמואל דמעכשיו א"י לחזור, אבל לשי' החולקים דמעכשיו אם עמד חוזר ובודאי דבחליו אינו יכול לחזור כיון שכבר חל הקנין מעכשיו ודוקא בעמד איכא אומדנא דהא דחוזר בחליו לפי שלא חל הקנין מעכשיו רק לאח"מ אבל במפרש מעכשיו שחל הקנין מיד מאיזה טעם יחזור, ואין לומר דאיכא אומדנא בשכ"מ שאם רוצה לחזור יחזור דהרי מבואר בגיטין דס"ו ודע"ב לפירש"י דר"ה ס"ל דגיטו כמתנתו ואם עמד חוזר ודוקא אם עמד ובחליו אינו חוזר מגיטו הרי דע"ז ליכא אומדנא ורק מה שחוזר בחליו הוא לפי שלא כיון להקנות רק לאח"מ משא"כ בגט שחל מחיים.

וא"כ במעכשיו שאינו חוזר בחליו ואפי"ה אם עמד חוזר והדברים מבוארים בחי' הריטב"א בגיטין דס"ו דגט למתנת שכ"מ כדין איכא לדמויי ומה שמקנה כ"א כדין לא אמרינן כל שעמד חוזר חוזר במתנתו דלא אמרינן הכי אלא במה שמקנה באמירה בעלמא דמן הדין לא מהני אלא מתק"ח, אבל במה שמקנה מן הדין וכראוי בכי הא לא אמרינן דחוזר במתנתו דאם עמד חוזר משום דאומדן דעת הוא דלא יהיב אלא עד מיתה, אבל אינו חוזר במתנתו כו' ויעוי"ש עוד שהאריך בהא דמתקיף ר' אבא דאף גט יהי' לאח"מ שיכול לחזור בו ומשני כו' אבל גט דא"א לחול לאח"מ אלא מחיים אי איכא לדמויי למתנה דחל מחיים איכא לדמויי והלכך אם לא עמד אינו חוזר יעוישה"ט.

ובדברי הריטב"א בתחלת הדבור אר"ה גיטו כמתנתו מה שהביא בשם רבנו מה מתנתו אם עמד חוזר אפילו באותו שאילו לא עמד אינו חוזר כגון בקנין דמיפה את כחו א"כ במצוה מח"מ במתנה בקנין וכמהיום דבריא ודאי אם עמד חוזר ואם לא עמד אינו חוזר כיון דאמר מהיום יעוי"ש ולשיטתם דלאו כללא כייל ובמעכשיו חוזר אם עמד ואינו חוזר בחליו וה"ה בהקדיש דאמל"ג כמל"ה דמי מעכשיו וקונה באמירתו מצד הדין אעפ"י שאם עמד חוזר אינו חוזר בחליו, אבל לשי' הרמב"ם במעכשו גם אם עמד אינו חוזר לדידי' כללא דשמואל דוקא הוא כמש"כ הרשב"א.

ובפשוטו הא לשיטתם דבמעכשו אם עמד אינו חוזר ממילא אאפ"ל דבמקדיש כל נכסיו בשכ"מ הוי כמעכשיו בקנין דא"כ אמאי אם עמד חוזר דהא במעכשיו א"י לחזור כלל וע"כ צ"ל כשי' הרשב"א דבשכ"מ גם בהקדש דעתו כשאר מתנות שכ"מ לאח"מ. אולם מצד הסברא אין זה מוכרח דאפשר דדוקא במפרש עכשיו ושינה משארי צוואות שכ"מ כוונתו למתנת בריא בין יחי' ובין ימות וארכבי' אתרי רוכשי דהא דקיי"ל כשמואל שמא גמר להקנותו בשטר ואי שטר לאח"מ ל"ש זה במפרש מעכשיו דגם שמואל מודה והוה כמתנת בריא ובודאי כוונתו לבטל האומדנא ושגם אם יעמוד יהי' המתנה קיימת, אבל בהקדש שלא פירש מעכשיו ורק שאנו מפרשים דעת המקדיש כמסירה להדיוט מעכשיו ומצדו אין שום סתירה וביטול להאומדנא הדר דינא גם לשי' הרמב"ם דאם עמד חוזר משום האומדנא אבל באליו כיון דאין כאן אומדנא אינו חוזר אך לשי' התוס' בגיטין דע"ב ד"ה אר"ה בשיטת ר"ת שפירש דהא דאם עמד חוזר במתנה אינה חלה כלל הלא לאח"מ משא"כ בגט בע"כ רצונו שיחול מחיים להכי אם עמד אינו חוזר ואף דהתם לא פירש מעכשיו רק דמוכרחים אנו לפרש כונתו ורצונו שיחול הגט מחיים דאין גט לאח"מ, ואין בזה ביטול אומדנא כלל ומ"מ ס"ל לר"ת דבכה"ג אם עמד אינו חוזר אלמא דס"ל דכל שחל מחיים יש לו דין מתנת בריא, א"כ לדידי' אאפ"ל דבמקדיש כל נכסיו דאמל"ג כמסל"ה דמי מעכשיו בשכ"מ דא"כ אמאי אם עמד חוזר וע"כ צ"ל דבמקדיש ג"כ כוונתו שיחול לאח"מ ולהכי אם עמד חוזר א"כ מה"ט גם בחליו חוזר ולשי' הר"ת מוכרחים אנו לומר כשי' הרשב"א ובשי' זו אזלא ג"כ קו' התוס' בב"ב קע"ה שהקשו בדינא דר"ה שכ"מ שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפלוני דתיפ"ל דאם עמד חוזר וכל שחוזר אם עמד חוזר ממתנתו (וביותר י"ל דהר"ת דייק בגיטין בהא דאר"ה גיטו כמתנתו ולא אמר גט כמתנה דאמתני' דאם מתי קאמר אבל סתם שכ"מ אם עמד אינו חוזר הרי דר"ה ס"ל דבגט שכ"מ אם עמד אינו חוזר מטעם דכוונתו שיחול מחיים ולרב הונא לטעמו שפיר הקשו).

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה