אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן יט › א

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן יט · א

סימן יט

בנידון חזקת הראשונים שלו יקבלו כל תקנות החדשים כמו תמיכה לאלמנה אשר זה עני אחר הנוגע לצדקה ולא לח"ק ואחרי שמקבלים מהיום. והלאה לבלי להכבוד המכס ושארי הוצאות א"כ הם עומדים בחזקתם הראשונה, ואם החרם שנכתב בפנקסם לבלי לעשות ח' כמתכונתם הוא כעין גדר וסיג לתורה שלא תהא מחלוקת "בעיר שחל עליהם ועל זרעם כסי' רי"ד ס"ב שהחברים החדשים אינם יכולים להתירו כסי' רכ"ח ם' כ"א או כאשר יבינוהו החדשים שנעשה רק לטובת הכנסת הח' או הפיר לבלי תתבטל הכנסתם ודינו כסי' הנ"ל סי' ל"א להולכין אחר רוב העיר והמה החדשים רוב מנין ורוב בנין העיר, אם יעלה בידו שהראשונים יקבלו כל המתעסקים החדשים בחברתם מסתפק אם כדאי לבטל תקנותיהם הטובות ונדר עד"ר במקום מצוה גם כל החברים אינם מרשים להם להתפרד מהם איך לעשות במשמרות נושאי המטה וחופרי הקבר ומלוים אשר לא החזיקו בזה, ועוד הי' הדבר לא לפי כבודם ותמיד הניחו זאת לבני הפיר ולשמשים ועתה יאמרו כי גם זה שייך להם ולא לאחרים ולכן לא ירצו להרשות לאחרים עכת"ד שאלתו.

א' והבה מתחלה אבאר מה שנסתפק אם הח' שנכתב בפנקס לבלי לעשות ח' כמתכונתם הוא סיג נתורה ושהחברים החדשים א"י להתירו כמבואר בסי' רכ"ח ס' כ"א כבר התעורר הפר"ח בסי' רצ"ו בדין זה שסותר להמבואר בסי' רי"ד, ונראה דשאני סיג לדבר ממה שהוא בעצמו מצוה ואיסור כמו בנדר משחוק שהשחוק בעצמו איסור או בדומה לזה, אבל בס' רי"ד מיירי באופן שהחמירו מעצמם בכה"ג מהני שאלה וכ"כ בס' זית רענן חיו"ד סי' כ"ב ועי' עוד בחדושי רעק"א ליו"ד שם גדר לרבים היינו לדבר מצוה שלא תתבטל וכן נדר שלא יתירו דבר איסור אבל הסכמה לעשות דבר מצוה מחדש דינו כנודר דבר לצדקה שי"ל התרה א"כ ה"נ בתקנות התיסדות חברה מחדש דינו כנודר לצדקה דאף שהוא מצוה על צדקה ח"מ על הקבלה מחדש יש לו היתר, והנה גם בנדר של שחוק גופא אם יש לו התרה בדיעבד חולקים בסי' ט"ו וד' הרח"א דהיכא שרואים שיש מכשול בשבועו יכולים להתיר ויעוי' בש"ך ס"ק כ"ו וכל זה היכא שהתקנה הוא לדבר מצוה משום סיג איסור משא"כ בתקנת הקהל וחרמיהם שנעשה לטובת העיר והחברה כמו שיכולים לתקן כן יכולים להתירו וכ"כ תשו"ת מהריב"ל בחרם שנעשה בעיר שלא ילכו בעצמם לבית השר רק אם יקרא אותם מחמת שרבו המלשינים שהלשינו בני העיר אחד על חבירו לפני השר וחשבו שפל ידי שימנעו לבוא לבית השר בלתי קרואים יגדרו בעד המלשינים ואח"ז הוצרכו שיבואו מעצמם לבית השר על עסקיהם והתיר מהריב"ל שיתירו החרם כיון דגוף הענין אינו דבר מצוה רק תקנת הקהלה דחשוב דבר מצוה וכשרואים אח"כ שיותר טוב לאנשי הקהלה לבטל החרם זהו תקנת הקהלה לבטל החרם וע"ע בשו"ת שער אפרים סי' ס"ג שהביא ד' תומת ישרים שכ' בדבר התקנה שתקנו בקושטנדינא שלא יכנוס שום אדם לבית ארוסתו ואח"כ ברבות הזמן ראו שיש יותר קלקול בזה וכ' הרב שיש יכילת ביד בי"ד לבטל תקנה הראשונה אף שנעשה בחרם דבאופן שנולד דבר חדש שגם ב"ד אלו הי' לפנינו הין מתירים החרם יכולים גם ב"ד אחר לבטל והובא כ"ו בישועת יעקב חיו"ד בתשו' להל' נדרים יעו"ש, וכמו כן ברד זהו החרם הנכתב בפנקס שהוא מתקנות הקהל וניתר כשארי חרמי צבור דאפילו אם המיעוט מוחים הולכים אחר הרוב כמבואר בסעיף ל"א.

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה