אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן יג · א
ע"ד קושיתו בזבחים דע"ד דמקשה לרב ממתניתין דריש בפרקין דימותו כולן ומשני אנא דאמרי כר"א ומסיק דשנים שנים קאמר וא"כ י"ל דגם מתניתין אתי כר"א אלא דלהכי ימותו לפי דשחיטה א"א להיות שנים שנים דאין שוחטין שני זבחים כאחד ראיתי שכבר קדמוהו בקושי זו בס' תורת חטאת, הנה בפשוטו י"ל דהא דאין שוחטין שני זבחים כאחד אין זה רק למצוה ולא לעכובא כמבואר בחולין דכ"ט ובזה דאין לו תקנה כדיעבד דמי ושפיר מקשה אמאי ימותו כולן הא כיון דמית חד מינייהו ישחוט שנים שנים אולם מדרש"י בזבחים דע"ג בד"ה אמר רבא גזירה שמא יבואו י' כהנים בב"א ויקריבו כו' עד ששחטו י' והם רוב יבואו י' כהנים ויזרקו דמיהן ויקטירו אמוריהן כאחד כו' מבואר דאין החשש רק על הזריקה והקטרה ולא על השחיטה, ולפה"נ דהכריח רש"י לפרש כן לשון הגמ' שמא יבואו י' כהנים בב"א דשחיטה כשרה בזר גם ויקרבו משמע על עבודת הזריקה והקטרה וקשה באמת בד' רבא מ"ט לא אמר דחיישינן שמא ישחטו בב"א וביותר דהא על השחיטה יותר ראוי לחוש דאם השחיטה מותרת שוב אחר השחיטה לתי' דרב אשי משום דבע"ח חשיבי בטל אח"כ וצ"ל דהשחיטה הוי כמבטל איסור לכתחלה או דקאי לאידך תירוצא והא על עצם השחיטה הו"ל לחוש שמא ישחטו בב"א.
ולכאורה נראה דעל עצם השחיטה בתערובות רוב בנתערב שוה"נ וחטאות המתות אין שום איסור מה"ת אפילו אם נימא דאיסור שחיטת חולין בעזרה דאורייתא עפ"י המבואר בתמורה די"ג בהיא שלמים ולדה חולין מי הוי חולין בעזרה א"ל מי קרינן בי' כו' ירחק המקום וזבחת דכיון דא"י לשחוט הולד חוץ לעזרה אינו אסור משום חובע"ז וה"נ י"ל כיון דמה"ת בטיל ברובא וחייב עליו משום שחו"ח לא קרינן בי' כי ירחק המקום וזבחת, ואע"ג דבנזיר דכ"ח ובגיטין דכ"ח חשוב חולין בעזרה אעפ"י שאי אפשר לשוחטו בחוץ שאני התם דא"א מספיקא משא"כ בזה דאזלינן בתר רובא מה"ת.
מ"מ יש לחלק דלא דמי להא דתמורה דבתערובות הא דאסור לשחוט בריחוק מקום משום ספק קדשים וי"ל דבעזרה אסור משום ספק חולין ונראה לישב דהכא כיון שיעלהו על המזבח אח"כ שנים שנים ויהי' ראוי להקטרה גם מדרבנן אין לאסור שחיטתו מדרבנן מספיקא דחולין בעזרה אחרי שסוף סוף יהי' נקטר וחולין כזה שראוי להעלותו פ"י שנים שנים אין בזה חובע"ז וע"כ אמר רבא גזירה שמא יבואו י' כהנים ויקרבו דאלו לא הי' חשש על הזריקה ועל ההקטרה והי' מותר לזרוק ולהקטיר שוב לא הי' איסור לשחוט בב"א כל הי' משום דאין בזה שחיטת חולין בעזרה דאי"ר לשחוט חוץ לעזרה וגם מותר להעלותן אח"כ על המזבח ובכה"ג ל"ש איסור שחיטה ומשום תערובות דשוה"נ דלית בי' איסור שחיטה אמר גזירה שמא יבואו י' כהנים ויקרבו משום חשש דזריקה והקטרה וגם בנתערב א' מחטאות המתות נראה דאין בזה איסור בשחיטה לא מיבעי לשי' הרמב"ם בהל' איסורי מזבח פ"ה דגם ברובע ונרבע וכל הפסולין למזבח דאין לאו מפורש בהקרבתן ולא ירצה אין זה לאו רק דין פסול כמבואר בכ"מ שם וא"כ גם בחטאות המתות כן וגם בשחיטה דבשארי פסולין כמי רובע ונרבע.
י"ל דהר מטיל מום דאין לך מום גדול מזה כמבואר בחולין ד"ל ואע"ג דלא חזי לא לגופי' ולא לדמי כמבואר בע"ז די"ג י"ל דשאני רובע ונרבע דניהו דאינו נפדה משום פסול זה אבל לכשיפול בו מום הא חזי לדמי ופי' בתמורה דכ"א דאיבעי לי' בהמטיל מום בתמורת ומעשר מהו לגופי' ולא לדמי דאין בו פדיון כיון דלא קריבה לא מחייב משא"כ ברובע ונרבע], מ"מ נראה דהא עצם השחיטה לא הוי מום דמתיר להדיוט ולגבוה ורק בשחיטת פסולין או בשוחט קדשים בחוץ יש בזה משום מטיל מום ג"כ אבל בנתערבו דראוי אח"כ לגבוה ע"י הקטרת שנים והשחיטה הועילה שיהי' ראוי להקטירן בהכשר אין זה מטיל מום כלל וגם ברובע ונרבע ושארי פסולין אין איסור שחיטה בתערובתו אולם לשי' רש"י בחולין ד"פ דבכל הפסולין איכא בלא ירצה וכפשט השמועה שם דמקשה ולילקי נמי משום מחו"ז (ומל' רש"י נראה שכן הגירסא בתמורה ד"ו אבל אינו שם ורק בתוספתא מכות מבואר דבכל הפסולין יש בו משום שמות הללו) ולפ"ז ברובע ונרבע ומוקצה ונעבד יש בו בשחיטה ובשארי עבודות הלאו שישנו בבעל מום וחייב משום שוחט בעל מום ואפילו בתערובות כיון דא"א לשחוט שנים הד"ק קושיתו