אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן יב · ד
ומה שהקשה מעכ"ת בדהתו"ס בזבחים דפ"ו בד"ה לוג שכתבו תימא האיך נותן מהן ז' ועל הבהונות מההיא פורתא שקדוש קדו"ד שמא אינו מצורע וזורק לאיבוד שמן הקודש ועל זה תמה דהא בטיל ברוב ואף דהקדש לא בטיל משום דעומד לפדי' אבל לפ"מ דלא אסיק אדעתי' התירוץ דחולין בעזרה ממילא הוי הא אינו עומד לפדי', וגם פדי' אינה מתרת דנשאר אח"כ הקדש שמא מצורע הוא אבל לא אדע למה ביאר קוהתו"ס לפי הס"ד ובאמת קוהתו"ס לפי המסקנא ג"כ דבודאי נותן מתן ז' ועל הבהונות קודם דפריק. שמא אינו מצורע וזורק לאיבוד שמן הקדש דעומד לפדי', דאל"כ אסור ליהנות משירי מנחות מתפרובות הקדש ויבוא לידי פסול, נראה לישב דבריהם בפשיטות דהא אין מבטלין איסור לכתחלה ואיך יערב שמן קודש מקדו"ד ולזרוק לאיבוד מצד ביטול דבודאי זורק לאיבוד שמן קדש יש בו איסור תורה דאפילו א"נ דל"ש בזה לאו דלא תעשון כיון דאינו עושה דרך השחתה מ"מ הרי יש בזה הפסד קדשים וכמבואר בתולין דקל"ה דאסור משום כחש ויש בזה איסור תורה ואין מבטלין איסור לכתחלה ובעמדי בזה העירותי דמדהג"מ דזבחים פ"ז מבואר דמהני פדיון בקדשים בתערובות לח בלח וזהו דלא כמש"כ האבני מלואים בתשו' סי' ד' ביסוד דבריו ע"ד הר"ש בפ"ק דמע"ש (וע"ע בתוס' רי"ד בע"ז במהדו"ת שכ' ג"כ דלא מהני פדיון וחלול וגם תרומה אינה חלה על תערובות לח בלח המתערב) ולולא דברי הא"מ על דברי הר"ש בעצמו יש לחלק דדוקא בתבלין דל"ה רק טעם בלוע לא מהני פדיון משא"כ בדבר בעין המתערב בלח מהני פדיון אבל הא"מ משוה להדדי דלא מהני פדיון בתערובות לח בלח צריך עיון מזבחים דע"ז גם בדברי הר"ש י"ל דרק במעשר שני לא מהני חילול לפי דבמע"ש אין זה קנין שווי ממון רק חילול קדושה של הפירות וי"ל דעל הבלוע אינו חל החילול משא"כ בהקדש שהיא פדיון וקנין של שיווי ממון כל שיש לו שיווי חל החילול אבל הא"מ דמשווי הקדש למע"ש וכן בד התוס' רי"ד בע"ז שכתב דלא מהני פדיון וחילול וחלות תרומה על תערובות לח בלח קשה דהא מבואר בזבחים דע"ז דמהני פדיון וצ"ע.