אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן י · א
בזבחים דע"ח אמר ר"ל הפיגול והנותר שבללן זב"ז ואכלן פטור כו' ש"מ נו"ט ברוב לאו דאורייתא ובגה"ש הק' הגרע"א לשי' הר"י מאורליינש דעל טעם כעיקר איכא עשה ואין לוקה עליו, א"כ מאי ראיה מייתי דילמא נו"ט ברוב דאורייתא ואפ"ה אין לוקין עליו כדין טעכע"ק ומה"ט קאמר ר"ל הפיגול והנותר שבללן זב"ז ואכלן פטור והניח בצ"ע ובפירש"י ש"מ נו"ט ברוב לאו דאורייתא ללקות עליו ויתיישב לפ"ז שי' הר"י דאורליינש דמדייק דליכא בטעם כעיקר מלקות אבל לפ"ז יקשה דמאי מקשה אח"כ מעשה עיסה מן החיטים ומן האורז חייב בחלה ומשני מדרבנן דהא אף מדאורייתא חייב בחלה וגם מאי מקשה א"ה אימא סיפא ויוצא בה יד"ח בפסח הא שפיר יוצא בה יד"ח כיון דאיכא ל"ת דחמץ מדאורייתא וקצת י"ל דבעינן שיהא חיוב מלקות דל"ת חמץ ומ"ע יוצא בה יד"ח דפסח אבל איסור גרידא לא מהני כמו דא"י יד"ח בטבל לר"ש בפסחים דל"ו משום דאין איסור חל על איסור ואע"ג דאיסורא איכא וכמבואר ביבמות ל"ב ואפ"ה לא מהני ויש לחלק בין איסורים הללו] גם י"ל כיון דאין מלקות על טעכ"ע ממילא לא הוי ותלוי בזה בשי' הראשונים ואכ"מ והנראה בישוב קושית גה"ש עפמשה"ק התוס' שם בד"ה הפיגול דהא מבואר במעילה ט"ז ל"ש אלא לטומאת ידים אבל לאכילה מצטרפים משום לאו דכל שבקודש פסול בא הכתוב ליתן לאו על אכילתו ואם מצטרפות לכ"ש שלא יתבטל ותירצו הא' התם בדלא מיערב הכא בדמיערב הב' דהכא לא מיירי מלאו דכל שבקדש פסול לא יאכל הג' דהוי לאו שבכללות ונראה דמה שכ' התוס' דהכא לא מיירי בלאו דל"י כי קודש דחוק דהא ר"ל קאמר בסתמא פטור ומש"כ עוד דהוי לאו שבכללות סותר דבריהם בפסחים דכ"ד ד"ה הא דפיגול דכתיב גביה לא יאכל כי קדש כל שבקודש פסול לוקין עליו ודוקא כל הפסולין הנכללין בלאו זה אין לוקין עליהם ונותר דילפינן מגז"ש מפיגול גם והד"ק בפיגול ונותר גופא ילקה עליהן משום לאו דכל שבקדש פסול וכיון שמצטרפים ממילא דכל שכן שלא יתבטל בהם.
וע"כ צ"ל כתירוץ הא' דהתם בדלא מיערב הכא במיערב וביאור דבריהם נראה דכל שבקדש פסול אינו לאו עצמו אלא אם אני קורא עליו שם פסול שוב חל עליו איסור לא יאכל וכיון דאיסור פיגול נתבטל ממילא אין אני קורא עליו שם פסול וסובר התוס' דאם נתערב מעט פיגול ברוב נותר לא יצורף לשיעור כזית דכיון דהלאו של פיגול נתבטל ברוב נותר אין אני קורא עליו כל שבקדש פסול מצד הלאו המיוחד של פיגול דאין כאן פיגול כלל כיון שנתבטל ומצטרפים רק בדלא מיערוב דאז אני קורא כל שבקדש פסול על פיגול לבד ועל נותר לבד ולפ"ז אי נימא דטעם כעיקר דאורייתא כשי' הר"י דאורליינש וחל עליו שם פסול מצד הטעם ממילא חל עליו הלאו דל"י כי קודש הם ומצטרפים זל"ז וכ"ש שאינם מתבטלים ושפיר מדייק דנו"ט ברוב לאו דאורייתא דאם איתא דהכא מדאורייתא ילקה ג"כ משום לאו דלא יאכל כי קדש דמצד טעכ"ע כל שבקודש פסול קרינן ביה.