אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ט · ה
וע"ד שאלתו באווזים שהודחו בעודם שלמים עם העור שלהם ולא נפתחו בפנים ועבר ג' ימים אם יש למצוא היתר להשומן שבפנים לבטלם ע"כ שאלתו הנה בעיקר הדין אם לערב שומן ששהה ג"י בלי מליחה כבר התיר הגאון רעק"א בתשובה סי' ל"ח בהפ"מ לערב עפי"ד הרשב"א המובא ביו"ד סי' צ"ט דבדרבנן מותר להוסיף לבטלו ודוקא בבשר דיש לו תקנה בצלי לא סמך המחבר ע"ד הרשב"א יעוי"ש ויעוי' בסי' ס"ט בפ"ת ס"ק כ"א ויש מן האחרונים המפקפקים בהיתר זה ובהפ"מ כתב בס' יהושע חיו"ד סי' נ' להתיר לשרות ב' או ג' שעות בפושרין כפי המבואר בב"י סי' ס"ט בשם הגש"ד שכ' כי במקום הגאונים נהגו כששהה בשר ג"י או ד' ימים בלא מליחה לשרותו בפושרין כדי שיתעורר דמו לצאת ויפלוט ע"י המלח ולא הביא הב"י חולק ע"ז ואף שהש"ך בס"ק מ"ט כתב דלא מהני מ"מ כ' בס' יהושע להקל בשומן ולסמוך על מהר"י טרושין דבשומן שאין בו דם כ"כ כדאי לסמוך בהפ"מ ע"ז יעוי"ש שהאריך בזה.
וע"כ יש להורות לשרות בפושרין ב' שעות ולמלוח אח"כ ולערב בשומן אחר שנמלח כדינו דכיון דאפשר תקנה להוציא הדם ע"י שרייה בפושרין א"כ אין לבטל איסור לכתחלה דהוה כניכר האיסור וכמש"כ הגרע"א לענין בשר ונהי שאין אנו סומכין לכתחלה ע"ד המהר"י טרושין לשרות בפושרין להקל אבל להחמיר בודאי צריך לעשות כן דכיון שיש תקנה להוציא האיסור בודאי עליו להוציא דהוי כתחלת ביטול, ובפרט בשאלתו דהמנ"י מקיל בזה ועי' בפרמ"ג או"ח סי' תצ"ח ובנובי"ת חאו"ח סי' כ"ו ובנוב"י חיו"ד סי' י"ב וגם י"ל דע"י בית השחיטה נכנס ההדחה עכ"פ בודאי יש להקל ולשרות בפושרין ולמלוח ולערב בשומן שנמלח כדינו כנ"ל, וע"ע בס' ערוגת הבושם סי' ס"ט שכתב להתיר למלוח ולהניח אח"כ ברותחין להתיר בהפ"מ בשעת הדחק מצד חליטה, וע"ד האברים הפנימים אם הי' ההדחה מצד הראש הנוב"י מחמיר בזה וגם לד' המנחת יעקב שכ' דעור יש בו נקבים וחלחולי מחלחל מהני ההדחה רק להבשר שתחת העור והפרמ"ג פקפק בהוראת מנחת יעקב וסותר א"ע מש"כ באו"ח סי' תצ"ט סק"ד שצידד להקל (ושם מחלק בין שהעור ע"ג בשר או שהופשט העור ואז נסתתמו הנקבים ודבריו צ"ע דהא מקושיית הש"ס בחולין דקי"ט אלא מעתה תפילין היכי כתבינן מבואר דגם אחר שהופשט העיר יש בו נקבים דהא תפילין כתבינן על העור שהופשט] ומה שצירף כת"ר סברת תשו' עמק הלכה דג' ימים שכתבו הגאונים היינו משעה שהופשט העור זהו נגד ד' הפוסקים ומה שדומה זה לדין גלודה דשליט בה אוירא ומשבת דקט"ז דהעור מעכב האויר שלא ישלוט בו לא אדע מה ענין זה אצל זה דאדרבא כיון דהעור מפסיק ואין האויר שולט בו מתיבש הדם שבתוכו, אולם היכא שהי' הדחה, מצד הראש יש מצדדים להקל יעוי' בשו"ת תשובה מאהבה ובכרם שלמה חיו"ד סי' ס"ט ובשו"ת נחלת שבעה מחמיר בזה ובדיעבד במקום צו"ג יש לסמוך ע"ד המקילים בצירוף חליטה לבשל ברותחין אבל ודאי שאין לסמוך על זה לכתחילה, וע"ד הכלים בבשר ששהה ג' ימים בלא מליחה הנה דעת הפרמ"ג ביו"ד סי' ק"ג ס"ק י"ז לאסור אפילו באיסור דרבנן באב"י, וכ"כ בפתיחה לאו"ח וזהו דלא כהמנ"י בכלל פ"ה וראי' מפינכא דר"א דתברה אע"ג דדם שמלחו א"א מדרבנן ויעוי' בסי' צ"א סס"י ד' ברמ"א בציר מבשר שנפל על כ"ח צריך שבירה אף דקיי"ל להלכה דדם שמלחו אאמד"ר (דרב אמי י"ל דס"ל דדם שמלחו דאורייתא] אולם בנד"ד ג"כ הורה בס' יהושע סי' פ"א להשהותן מעל"ע ולהגעילן אף בכ"ח שא"י מידי דופניו מ"מ מה יש להוציא הטעם צריך להוציא וכבר נחלקו בזה רבותינו אם באיסור דרבנן מהני הגעלה בכ"ח ויעוי' ברשב"א בעבוה"ק ואף דלהלכה קיי"ל דרק באיסור דרבנן שאין לו עיקר מהני הגעלה מ"מ בשהה ג"י בלא מליחה שהוא רק מתקנת הגאונים יש לסמוך ע"ד העיטור ולהגעיל ג"פ וכמבואר בשו"ע סי' קי"ג סט"ז בבישול עכו"ם