אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן ח › יא

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן ח · יא

י

ומה שתי' כת"ר קושי' הש"ך בסי' ל"ג עמש"כ הרמ"א בס"ד ולענין נקב אין לושט בדיקה מבחוץ תיפ"ל דאף אי יש לו בדיקה מבחוץ מ"מ שמא הבריא ותי' עפי"ד הט"ז בסי' מ"ט שהקשה בספק ע"י חולי או ע"י קוץ בושט הוי ס"ס וצ"ל כמש"כ הנקוה"כ דבקוץ שכיח טפי שינקוב לחוץ ול"ה ספק השקול משא"כ בספק דשמא הבריא גם שמא הבריא ל"ה ספק השקול וע"כ הוי ס"ס יפה העיר וכ"כ בתשו' חוט השני לדינא בסי' ס"ב בקצרה דד' הרמ"א בספק קוץ או חולי מיירי ובכה"ג ל"ח שמא הבריא ובזה יש לכווין דהתוס' בחולין (כח:) שכתב דאי אין לושט בדיקה מבחוץ ניקבו זה בל"ז כשר היכי משכח"ל ודוח"ל שנקב פ"י חולי ובחיצון אינו בניכר שום חולי ואכתי קשה דאפילו יש לושט בדיקה מבחוץ לענין ניקב מ"מ ניחוש שמא הבריא ונתרפא וכבר הרגיש בזה החבו"ש ולמש"כ י"ל הא דחשבו לדוחק דמיירי שניקב ע"י חולי ובחיצון אינו ניכר שום חולי דכל כי האי לא הו"ל למסתם אבל לענין נמצא נקב סתמא ל"ה מצי לתרץ דבכה"ג חוששין ותלינן במצוי כדין ס' ע"י קוץ ספק ע"י חולי אבל אי יש לנקב בדיקה מבחוץ רק מחשש דשמא נתרפא הא בזה בנקב סתם דהוי ספק ע"י חולי שפיר אנו מקילין ע"י ס"ס וא"כ י"ל דמיירי בנמצא נקב בושט ולא נודע אם ע"י קוץ או ע"י חולי.

אמנם בעיקר הדבר שתי' הנקוה"כ דשכיח שינקוב לחוץ כמש"כ התוס' ביבמות (דף ל:) ול"ה ספק השקול ואינו מצטרף לס"ס וצ"ל לפי"ז דהוי רוב גמור דנקוב לחוץ דהא ברוב שאינו גמור הוי ס"ס וכמש"כ התוס' בכתובות (ד"ט) דספק אונס מצטרף לס"ס דרובא דרצון ל"ה רוב גמור מדרבנן וק"ל לפ"ז דא"כ בחולין דמ"ג:

בישב לה קוץ בושט אין חוששין שמא הבריא ומקשה ומאי שנא מספק דרוסה ומשני קסבר אין חוששין לספק דרוסה והא כאן דהוי רוב גמור שניקב לחוץ דאין לושט בדיקה מבחוץ לשי' רש"י א"כ מ"ט לא נחוש לרוב ודוקא בספק דרוסה אין חוששין אבל לא כן ברוב גמור ועוד דלדידן דחוששין שמא הבריא משום דחוששין לספק דרוסה והא בספק דרוסה מהני ס"ס והא התוס' ביבמות שם כתבו דשכיח שינקוב לחוץ כמו ספק דרוסה אבל יותר מספק דרוסה ל"ה והא התם מצטרף ספק דרוסה לס"ס ואמאי יהי' חמור ספק דשמא הבריא וגם לפי שני ברש"י דחוששין שמא הבריא ונתרפא ועכצ"ל דהא בלא"ה לשי' רש"י אין לנקב בדיקה מבחוץ וצ"ל דנפ"מ לענין פור הפנימי אם לא ניקב כל העור חוששין שמא נתרפא כמש"כ הש"ך או היכא דעור החיצון לבן במקצת ויש בדיקה במקום הלובן ולמאן דחייש לספק דרוסה חייש גם בכה"ג דהא הס"ס מדמי להדדי ואי נימא דספק הבריא אינו ספק השקול א"כ מאי מקשה מ"ש מספק דרוסה שאני ספק דרוסה דשכיח ולפיכך חיישינן משא"כ ספק דשמא הבריא ונתרפא לא חיישינן.

הן אמת דמד' הש"ך בסי' נ"ג ס"ך י"ד בשם הב"ח דכל מה דאנו מקילין ע"י ס"ס היינו רק היכא דהאיסור וההיתר שווין לא כן היכא דשכיח לאיסור טפי מלהיתר וכ"כ בסי' ק"י בכללי ס"ס סי' ל"ג אבל באמת הדבר צ"ע דהא בדהתו"ס כתובות מבואר רק היכא דאיכא רוב בצד אחד ל"ה ס"ס או מוכ"ע דלא שכיח כלל אבל בשכיח לאיסור גרידא לא מהני והא בספק דרוסה שנתערב מתיר ר"ת משום ס"ס וכמבואר בדהתו"ס בר"פ כל הזבחים ובסנהדרין אעפ"י דספק דרוסה שכיח א"כ גם נקובת הקוץ לא גרע מדרוסה ונראה בכוונת נקוה"כ.

והש"ך דהיכא דב' הספיקות אינם שקולים ושכיחי לאיסור יותר יש להחמיר ובקוצים שכיחי טפי וגם שינקב חוץ וכ"נ מד' הפליתי ומש"כ התוס' בכתובות דספק שאינו שקול מצטרף לס"ס היינו שמצטרף לספק השקול דתחתיו ואינו תחתיו דהיכא דהספק א' הוי רוב גמור מיעוטא כמאן דליתא ואינו מצטרף אבל ברוב שאינו גמור מצטרף לס"ס אבל היכא שב' הספיקות אינם שקולים ושכיחי יותר לאיסור בכה"ג ל"ה דן ס"ס אלא דצ"ע בטעמא דבודאי היכא דהספק שכיח יותר לאיסור ומ"מ ל"ה בגדר רוב ודין ספק עליו ולשי' הרמב"ם דספיקא דאורייתא מה"ת להקל גם בכה"ג הוי ספק להקל דכל זמן דלא נכנס תחת סוג רוב הוי בגדר ספק וא"כ לשי' הרמב"ם בטעמא דמהני ס"ס משום דע"י ספק הראשון הוי דרבנן וע"י ספק השני סד"ר לקולא שייך גם בזה וגם לשי' הרשב"א דס"ס מטעם רוב יצטרפו הספיקות בגדר רוב ודוקא היכא דספק אחד הוי מיעוט מיעוטא כמאן דליתא דמי כמש"כ הפנ"י והש"ש אבל כיון דל"ה בגדר מיעוט ראוי שיצטרפו וע"י בפנ"י כתובות ובש"ש ש"א י"ט].

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה