אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ח · ט
ומה שנסתפק לפי ספקו של בית הלוי בטעם הדבר דלא מהני שחיטה דנקובת הושט לפי זה בשני ושטים או בשני קנים אם מהני שחיטה לטהר מידי נבילה אם נימא דהטעם משום דהושט נקוב לא מהני שחיטה אם כן יש לומר בשני ושטים דניהו דיתר כנטול דמי לענין טריפות מ"מ אין בו נקב בפועל אבל אם נימא דבטריפות סימנים לא מהני שחיטה לטהר מידי נבילה סוף סוף הלא נטרפה בסימנים מטעם יתר, יפה העיר ולשי' הרמב"ם דנקו"ה הוי נבילה מחיים ומ"מ בשני ושטים דיתרת חיה כמש"כ הרשב"א בודאי דל"ה נבילה מחיים ודברי הפמ"ג תמוהים] ולדידי' הא אין הלכה כלל דבפסול סימנים לא מהני שחיטה כיון דבל"ז הוי נבילה מחיים וא"כ ביתרת דשני ושטים או שני קנים דל"ה רק טריפה הא בודאי מהני שחיטה לטהרה מידי נבילה כמו בשאר טריפות דמהני שחיטה לטהר מידי נבילה דהא להרמב"ם לא מצינו חלוק בין טריפות דסימנים משארי טריפות ונקו"ה ופסוה"ג מצד עצמו הוי נבילה מחיים ולפ"ז י"ל דלהכי כ' הרמ"א דבשני ושטים הוי טריפה משום דלשי' הרמב"ם הא בודאי לא הוי רק טריפה ושחיטה מועלת בו לטהר מידי נבילה.
ולדינא כבר העירני בזה חכם אחד בדין של שני ושטים אם מהני שחיטתו לטהר מידי נבילה ובאמת אי אמרינן דיתר כנטול דמי לבד מן טריפות מבואר בדברי הרמב"ם בפ"ב מהל' איסורי מזבח בבהמה שיש לה שני טחולים פסולה להקרבה מטעם יתר כחסר הרי אף שאין בה טריפות אמרינן יתר כחסר ועי' בפליתי ובפמ"ג סי' מ"ד ועי' בראש אפרים סי' ל"ה מה שהביא דברי היבין שמועה והרשב"ץ שנחלקו בזה ואולי יש לומר דילפינן משתי הכליות בבכורות דף מ' ולא בעל ג' כליות וילפינן לפסול לגבוה יתר כחסר ולא כן בהדיוט ואולם י"ל דלענין שחיטה דתלוי ג"כ בחיות כמו בטריפות אמרינן ג"כ יתר כנטול דמי ולא דמי למומין.
אולם נראה דאף על פי דלא אמרינן יתר כנטול לענין שחיטה מ"מ אין השחיטה מטהרת מידי נבילה מצד אחר דאם שחט ושט אחד משני הושטים הא לא מצינו שחיטת מתרת בבהמה שנשאר לה ושט או בעוף שנשארו ב' סימנים ושט וקנה דלא פסקה חיותו וגם אם ישחוט הושט השני הא לא מצינו שחיטה אחר שחיטת הקנה והושט דאין לומר דשני ושטים הוי כושט אחד דכל אחד הוא ושט שלם בפני עצמו גם אם נימא כמו שצידדו הפוסקים דיתר כנטול האחד הוא עקרי והשני איננו עקרי א"כ יש לומר דבהיתר אין נקב פוסל כלל ומהני שחיטת שני הושטים דהא שוחט אחד משניהם העקרי ובהשני היתר אין הנקב פוסל מ"מ כיון דאמרינן דל"א יתר כנטול רק לענין טריפות ולא לענין שחיטה אם כן לענין שחיטה שני הושטים שוים ואין שחיטת הושט האחד מטהר גם אין שחיטה בושט השני אחרי שחיטת הושט הראשון ואין עוד עליו שם שחיטה, וביותר יש להסביר למש"כ רש"י בחולין ד"כ דבכל שחיטה משנקב הושט יש כאן מעשה טריפה וכי גמר שחיטתו מתכשר ונראה דבהכי אכשרה רחמנא וזהו דין שחיטה דע"י גמר הרוב יש על המיעוט ג"כ שם שחיטה משא"כ בשני ושטים דע"י גמר רוב אחד לא מתכשר עדיין על ידי שחיטת הושט השני א"כ נמצא דשחיטת הושט הראשון הוי נקב בעלמא ועל זה אין לומר דבהכי אכשרה רחמנא וזה דין שחיטה דהא בכל מקום שחיטת הושט לבד או בצירוף הקנה מכשירתו ולא שיהי' צריך שחיטת ושט שני וגם בשני קנים כיון שנטרפה ע"י פסוקת הגרגרת ברובו ולא נשלם שיעור שחיטה דהא צריך לשחוט הקנה השני בכה"ג כבר נטרפה ואין שם שחיטה עליו ולא מהני שחיטת הקנה השני ולפ"ז מש"כ הרמ"א בסי' ל"ג בשני ושטים דהוי טריפה היינו מחיים ל"ה רק טריפה לכ"ע.
ובעיקר ספיקו של ביה"ל נראה מדהתוס' חולין ד"ט ד"ה כולהי וא"ת פשיטא דלא מהני בהו שחיטה שכבר נטרף כו', ולכאורה צ"ע שהרי בכל טריפות מהני שחיטה נטהר מידי נבילה וגם הא אין זה ספק בשחיטה ונראה בטעמם משום דהוי טריפות בסימנים להכי לא מהני שחיטה לטהרה מידי נבילה כמו נקובת הושט והוי ספק בשחיטה אבל אם נימא דרק בושט נקוב לא מהני שחיטה א"כ מאי הקשו התוס' בפשיטות כ"כ דהא איצטריך ההלכתא דבסימן שמיט ל"מ שחיטה אף דשחיטת טריפה מטהרת מידי נבילה.