אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ז · ו
וחכם אחד השיג עמש"כ דחטאת העוף הבא על הספק אינו מטמא טומאת בית הבליעה מתוספתא מפורשת בפ"ז דזבחים דחטאת העוף הבא על הספק מטמא טומאת ביה"ב מספק, אולם הרמב"ם השמיט להלכה תוספתא זו ומסתימת דבריו בפ"ג מהל' שאה"ט הל' י"ג המולק קדשים בפנים אם היו ראוין לקרבן ולא נמצא בהן מומין הרי אלו טהורין עכ"ל ומשמע בכל קדשים טהורים וכ"נ מסדור לשונו בפ"ז מהל' פסוהמ"ק הל' ט' וי' חטאת העוף הבא על הספק נעשית כמצותה ואינה נאכלת אלא תשרף ככל פסולי המוקדשין והא כללא כייל הרחב"ם שם בהל' ט' כל אלו העופות שנפסלו מפני מקום עשייתן או מפני שימי מעשיהן או שינוי שמן אינן כנבילת העוף לטומאה וכן חטאת העוף או עולת העוף שנפגלה או מתה יעו' במהרש"א שם דכוונתו עם שדרה ומפרקת ורוב בשר בודאי מתה אבל בלא רוב בשר אף דבחד סימן מתה מ"מ הוי כמפרכסת ואינו מטמא ופי' ברשב"א דעיקר החילוק הוא משום דמטמא מחיים ל"ה עומד ומולק ואף דהרשב"א לא פי' כן בכונת רש"י אבל לד' המהרש"א יל"פ ג"כ בדרש"י א"כ ה"ה בעולת העוף כיון דבחד סימן אחרי מפרקת בלא רוב בשר אינו מטמא מהני שפיר מליקת הסימן השני ואם נפשה בפסול פסול ולהכי איצטריך שפיר לטעמא שהרי עשה מעשה חטאת דלא נגמר כל המליקה, ואולם בפרש"י בזבחים דס"ה בהא דאמר רבא שהי' בין סימן לסימן בעולת העוף איכא בינייהו ומבואר ברש"י שם דלהכי לרבן לא פסלו שהי' לפי דבעוף נפיק חיותי' בסימן הראשון והסימן השני הוא כדי לקיים מצות הבדלה ושם מליקה אינו חל אלא על סימן הראשון ואם כוונת רש"י בשדרה ומפרקת ורוב בשר בל"ז הוי נבילה ואף בבהמה הוי נבילה ובלא רוב בשר גם בעוף ל"ה מתה לגמרי ולכאורה נראה דטעם רש"י כדברי התוס' בחולין דפ"ד שכתבו ודוחק לחלק בין עוף לבהמה, ואולי י"ל דאף בלא רוב בשר מ"מ ע"י שבירת המפרקת גרע וכמו שפירש הבעל המאור הא דהותזו ראשיהן בשבירת מפרקת בלא רוב בשר ואמ"ג דבשנים או רוב שנים ששחטו ומפרכסת הרי הוא כחי מ"מ הותזו ראשיהן גרע דאל"כ הא לזעירי בל"ז מטמא משום דנשברה מפרקת ורוב בשר עמה וחזינן דע"י שבירת המפרקת ורוב שנים בבהמה למאן דמפרש התזו כראב"ש בעולת העוף וה"ה לרוב סימן א' או כולו לרבנן בעוף עם שבירת המפרקת מסמא אף בלא רוב בשר וה"ה במליקה אחרי שבירת המפרקת גם בחד סימן מתה ובע"כ הסימן השני הוא רק כדי לקיים מצות הבדלה ולהכי שפיר פירש"י מה"ט דאין שהי' פוסלת בסימן שני לרבנן א"כ אי מחזיר סימנים לאחורי העוף כשר משכח"ל למליקת הסימנים בלא שבירת המפרקת ובכה"ג גם סימן השני כדי לקיים מצות מליקה ובכה"ג צריך לטעמא שהרי עשה מעשה חטאת העוף ומאי דמקשה וכי מתה עומד מולק היינו לפי דאף מחזיר ס"ל וגם בלא החזיר כשר ועוד דהא כתבו התוס' דהא דפליגי בני ר' חייא היינו לכתחלה אבל בדיעבד לכ"ע אם לא החזיר כשר וקשה וכי מתה עומד ומולק, ועוד י''ל אף לד' הרשב"א דכונת רש"י דבחד סימן מתה ונימא דכוונתו עפ"מ שכתב התוס' בחולין דפ"ד לחלק בין עוף לבהמה וזכורני שכ"כ בשו"ת ברית אברהם מ"מ למאי דאמר רבא שהי' בין סי' לסי' בעולת העוף איכא בינייהו מבואר דלראב"ש גם על הבדלת הסימן השני דין מליקה וכולה חדא מליקה היא ולהכי אמר רבה הכל מודים והנ"מ אליבא דראב"ש אך יש לחלק קצת משהי' לשי' רש"י דשהי' במעוט סימנים היינו במיעוט בתרא ועי' ביו"ד סי' כ"ג בפ"ת סק"ט דאף דכל הסימן כן א"כ גם בשחיטה בכה"ג אחרי שחיטה סימן הראשון לחד צד דשהה במיעוט סימנים פסול ולהכי גם במליקה כן ות"ק ס"ל דמליקת סימן השני דהוא כדי לקיים מצות הבדלה חלוק מסי' הראשון, ובל"ז לשי' רש"י דמפרש כגון ששחט סימן אחד בעוף אף בקדשים ואע"פ דעשה כל ההכשר וה"נ במליקה אע"ג דנפיק חיותי' בסימן הראשון מ"מ כיון דמולק גם השני לא עדיף משחיטה