אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ז · א
בנזיר דכ"ט לא אם אמרת בזכר שכן איסור אחד תאמר בנקיבה שני איסורים איסור נבילה וחולין בעזרה וכבר תמהו מזה עדרש"י בכריתות דכ"ו שכ' דבנודע שלא ילדה מן הדין מותר בהנאה דאין זה חולין בעזרה דלא הוי שחיטה אלא מליקה יעוי"ש ויעוי' בפנים מאירות ובשעה"מ הל' שחיטה וכן הקשה השיטה מקובצת בכריתות שם וע"ע במקור חיים בחי' לכריתות וכיוצא בו תמהו ע"ד הרמב"ם בפ"א מהל' מחו"כ הל' ז' שכ' דחטאת העוף הבא על הספק נשרפת שמא אינה חייבת ונמצאת חטאת זו חולין שנשחטו בעזרה שהן אסורין בהנאה דהא הרמב"ם פסק דהנוחר והמעקר בעזרה מותר בהנאה ואם אינה חייבת הרי המליקה כנחירה ובאמת הא כד' הרמב"ם מבואר בגמ' איסור שנבילה וחולין בעזרה ומתחלת הסוגיי בנזיר דמקשה על מ"ד כדי לחנכו במצות והא הוי חולין בעזרה לא קשה דהתם קאי למ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה ונחירתו זהו שחיטתו וע"כ חשוב שחיטה גם לענין דין חולין בעזרה ויעוי' בשושנת העמקים להפרמ"ג כלל י"א אבל ממאי דקאמר דהוי ב' איסורים נבילה וחולין בעזרה הרי מבואר דאע"פ דהוי נבילה מ"מ אסור מצד חולין בעזרה ובירושלמי נזיר שם למ"ד כדי לחנכו במצות אמר ר' מני ואפילו הכא ספק אחד הוא כהדא דתני' הנוחר והמעקר אין בו משום שחיטת חולין בעזרה וזהו כד' רש"י בכריתות רבנן דקיסרין בשם ריב"ח אפילו ספק אחד אינו כמ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה מבואר דלמ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה אין על נחירה דין שחיטת חולין בעזרה להכי אין בו גם איסור אחד לא משום חולין בעזרה ולא משום נבילה וסותר לתלמודא דידן דמפורש דאיכא איסור נבילה וחולין בעזרה, ולכאורה י"ל דמאי דקאמר שני איסורים נבילה וחובע"ז לאו דוקא נבילה אלא טריפה דס"ל אין שחיטה לעוף מן התורה ומחזיר סימנים לאחורי העורף פסול ולהכי כי תבר לה שדרה ומפרקת הו"ל טריפה ויש בו משום שני איסורים דשחיטה שא"ר שמה שחיטה ומקשה הש"ס וסבר ר"י בר"י הכא היינו על מה דמתרץ דס"ל אין שחיטה לעוף מן התורה וע"כ ס"ל דמחזיר סימנים לאחורי העורף כשר דאל"כ הא אסור משום טריפה כמש"כ הרא"ש שם דהא מברייתא דר"י בר"י מוכח דמחזיר סימנים לאחורי העורף פסול דאל"כ משכח"ל דלא הוי טריפה כלל אבל זה דוחק דהא בברייתא מפורש שני איסורים איסור נבילה וחולין בעזרה ותמוה דהא באמת בהנוחר והמעקר אין בו משום חולין בעזרה וכמפורש בירושלמי במליקה וכמש"כ רש"י בכריתות כ"ו.