אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ג · ב
ונראה בישוב הדברים עפמש"כ הב"י בבדק הבית בטואה"ע סי' ל"ט דדינים היוצאים מסוגי' דהי' בה מומין אם נמנאו המומין אחר אירוסין ואינו ידוע אימת נולדו אינם שייכים רק לעניני כתובה אבל לענין קידושין אם נמצאו בה מומין אחרי אירוסין והיא טוענת שנולדו אחר אירוסין לא אמרינן כ"נ וכ"ה לבטל הקידושין והאבני מלואים בסי' ל"ט ס"ק ח' נתקשה בדעת הב"י דלדעתו בחו"מ סי' רכ"ד בשי' הרי"ף והרמב"ם דתלוי ברשות ממש וכשמת החמור ברשות בעל החמור צריך בעל החמור לה"ר א"כ ה"נ כשנולדו המומין ברשות אב נימא דודאי נעשו המומין למפרע והו"ל קידושי טעות ודאי והו"ל פנוי' ונדחק בזה דמדרבנן כיון דאיתרע חזקתה לא מוקמינן לה בחזקת פנוי' וכמש"כ התוס' בכתובות דכ"ג יעו"ש, ונראה בשיטת הב"י דגם לשי' הרי"ף והרמב"ם דכ"נ וכ"ה תלוי ברשות ממש היינו בדברים שבממון הנוגעים לאותו רשות ממש כמו במחליף פרה בחמור או במומין הנוגעים לכתובה וכיו"ב ויעוי' בש"ש ש"ב פ"ה מה שהסביר לשיטתם בטעמא דרב אשי דלהכי כשנכנסה לרשות הבעל צריך הבעל ראי' שעד שלא תתארס הי' בה מומים אלו ולא סגי בראי' שהיו בה מומים משנתארסה דכיון דהכתובה לעצמה לא מרע לדידה רשות האב במה שהיתה ברשות האב כיון דהאב לית לי' בכתובה והו"ל לדידה כאילו עומדת באגם או ברשות אחרת כיון דאין הכתובה לאב הו"ל כאחר יעוי"ש ועפ"ז נראה דבאיסורין שאין הדבר נוגעים לעניני ממון כלל והם רק דיני אישות בזה לא נתבטל רשותה ממש ואין בזה רשות אחר חוץ מהבעל והאשה וע"כ אע"פ שהיא ברשות האב לגבי דין איסורים דמי לקיימא באגם ואע"פ דבקטנה ונערה מקבל אביה הקידושין והכסף קידושין מ"מ בעצם קיום הקידושין ודיני אישות התלוים בה אינם נכנסים לרשות ם