אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן ב · יב
ומש"כ כת"ר לצדד עוד ולהוכיח דשי' התוס' דס"ס מהני במקום חזקת איסור מקושיתם מב"ק די"א ד"ה דקא מטהרת ודברי הש"מ שם ומדהתוס' חולין ד' כ"ח בדברי הר"ש שם ומדהתו"ס כתובות דף ט' דמוציאין ממון בס"ס מבואר דס"ס מהני נגד חזקת [איסור] עכת"ד ועי' בתשו' רעק"א סוס"י קס"ז שהרגיש מזה, והנה בדבור התוס' בב"ק ד' י"א לכאורה יש להעיר אף א"נ דס"ס מהני נגד חז"א מ"מ יקשה תירוצם שכתבו דהוי ס"ס דסתרי אהדדי ונראה דמחמירים ביום ט"ו ויום מ"א והא יום מ"א אפשר להיות ניתר עפ"י ספק אחד משום דחזקת טהרה מסייעתו דהא בראשון כיון דא"א לפה"ק בלא דם וא"כ הרי היא טמאה נדה בלא"ה אלא דנפ"מ אם ראתה דם ו' ימים מקודם היתה טובלת לערב וכמש"כ הגרע"א בת' סי' קנ"ח ובכה"ג אין כאן חזקת טהרה דטמאה היא אבל ביום מ"א דטהורה היא משום דם טהור וניהו דיצאה מקצת שליא ואיתרע בתחילתו אבל על גוף טהרת הדם טוהר לא איתרע והיתה בחזקת טהורה ודאית ואפשר דבכה"ג אין זה איתרע ועוד הא גם חזקה דאיתרע מהני מה"ת וא"כ לענין דסתרי אהדדי בדין שניזיל בתר של תורה וגם לספק אי יצא רובו בראשון חזקת מעוברת מסייעתו [כמש"כ התוס' בב"מ דף ק'] לטהר ביום מ"א וא"כ בדין הוא שנטהרו ביום מ"א דניתר בספק אחד ולטמא ביום ט"ו דחזקת טומאה מסייעתו ועיין בתוס' נדה ד' כ"ז ובמהרש"א ובמהרש"ל שם שכ' כיון דא"א להתיר מספק אחד אלא ע"י ס"ס ובספק השני סתרי אהדדי ע"כ אזלינן בתרווייהו לחומרא וגם שם יקשה דביום מ"א נתיר מספק אחד שמא נקיבה היא וחזקת טהרה מסייעתו ולא יצטרך לס"ס וספק זה לא איתרע כלל ולא יסתרו אהדדי כיון דביום ח' א"א להתיר משום ספק שמא זכר הוא כיון דחזקת טומאה מנגדתו ונראה דלהכי לא מהני החזקות לטהר אח"כ ולהמשיך ימי טוהר כיון דהספק נולד בהתחלת לידה והתחלת ימי טוהר ביום א' אי הוי זכר או נקבה ואז לא הי' חזקת טהרה דבעצם לידה טמאה היא בין זכר ובין נקבה ואיזה חזקה נחזיק בה בתחלת הלידה דנימא דילדה זכר או נקבה דבין כך ובין כך תהוי טמאה לידה בדינים מחולקים ואם נדון מצד חזקה א"כ ביום ח' כיון שהיא בחזקת טומאה הרי אנו מחזיקים שנקיבה ילדה ומה"ט גופא ראוי לתת לה ימי טוהר דנקבה אלא כיון שהספק נולד מתחלה לא תועיל עוד החזקה הבאה אח"כ אשר הטומאה גוררת אחרי' טהרה ואיך נימא שהיא בחזקת טמאה שתמשיך אחריה טהרה ארוכה וע"כ אנו דנין על שעת לידת הספק ואם בעצם תחלת הספק אין חזקה שוב אין לדון על הדינים המסתעפים אח"כ מזה ואזלינן בזה בעת לידת הספק ולפי"ז גם אי נימא דס"ס לא מהני במקום חזקת איסור שפיר הקשו התוס' בב"ק דתהי' טהורה ביום ט"ו מס"ס דילמא ביום ראשון יצא ראשו או רובו ואפילו לא יצא דילמא הוא זכר ואי"ל דהיא בחזקת טמאה היינו להכריע שילדה נקיבה להמשיך לה ימי טומאה מה שתמשיך אח"כ טהרה ג"כ כיון דבשעת הלידה אין חזקה כלל להכריע שילדה זכר או נקיבה וכמ"כ בספק אם יצא ראשו או רובו אי"ל דמשום חזקת טומאה נחזוק שלא יצא ילוד ביום הראשון דאדרבה הא בשעת לידה אם היה לנו חזקת טומאה זו היינו מחזיקים שילדה ביום הראשון וע"כ כיון דשעת לידה גופא אין לנו חזקה המכרעת את הספק וחזקת טומאה של עכשיו לא הי' אז אין לדון משום חזקה זו אלא שיש לדון להחזיק בתחלת יציאת השליא בחזקת מעוברת שלא ילדה וחזקה זו נולדה בשעתה ומה"ט לא נטהר ביום ט"ו מס"ס וחזקה זו מתנגד לספק א' אם יצא ראשו או רובו או לא אך חזקה זו לא ברירא כ"כ ועיין בחי' רעק"א יו"ד סי' ט"ז וגם איתרע טובא ע"י יציאת השליא גם לפמש"כ דמיירי דכיון דא"א לפה"ק בלא דם א"כ הרי היא טמאה בין כך ובין כך ע"י יציאת השליא שוב רמינן עלה טומאת לידה ג"כ, עכ"פ משום חזקת טומאה אין לנו לטמאה ביום ט"ו כמש"כ.