אור ברסלב
אחיעזר (יוד) סימן ב › י

אחיעזר (יוד)· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן ב · י

ט

ומש"כ עוד בשם בנו שיחי' להביא ראי' מדברי התוס' ערובין ד' ל"ו דהמ"ל הרי חסר לפניך מבואר מדבריהם דבתר"ל לא אמרינן סד"ר להקל לר"י וה"ה דלא מהני ס"ס בדאורייתא בתר"ל ושוב כתב כת"ר דדבר זה תלוי בפלוגתת הרמב"ם והראשונים דלשי' הרמב"ם שפסק בפ"ה מה' תרומות בחבית ספק מהני גם ס"ס בתר"ל ולדידי' ל"ק קוהתו"ס בעירובין שם ולשי' התוס' והרשב"א דתר"ל ודאי לדדהו גם ס"ס לא מהני והתוס' לשיטתם שפיר הקשו דלפ"ז גם בדרבנן תר"ל כודאי עכת"ד, הנה גם לדברי התוס' והרשב"א י"ל דמהני ס"ס בתר"ל לשי' הש"ך בכללי ס"ס דג' ספיקות מהני נגד חזקת איסור וכמש"כ הש"ש בש"ג פ"ג דחזקת איסור נשתמש בספק הראשון ועל ספק השני מהני חזקת השוחט יעו"ש.

והכי נמי י"ל דנשתמש חז"א דבהמה וספק או הוי פגימה, וע"כ מהני נגד ספק השני חזקת הסכין דחזקה דמעיקרא עדיף מחזקה דהשתא דהרי פגום לפניך אבל בספק אחד בדרבנן שפיר כתב התוס' דהומ"ל דהרי חסר לפניך דבזה אאפ"ל הרי נשתמש חזקת טמא שבו ושוב נימא ספק דרבנן להקל דזה אינו דכיון דנשתמש חזקת טמא שבו על ספק זה שוב אין כאן ספק אחר דאומרים ע"י חזקת טמא שהמקוה הי' אסורה דע"י תר"ל הוי ודאי משא"כ בס"ס שפיר י"ל דנשתמש חזקת איסור שבו בספק הראשון ושוב מהני הספק השני אולם לכאורה גוף דברי התוס' צ"ע שהרי בעירובין שם מוכח דבספק עירוב כשר אף בתר"ל דהא בתרומה ונטמאת הוי תר"ל דהרי טמאה לפניך וחזקת תחום ביתו אם לא דנימא דדוקא כמקוה דחסר ואתאי הוי תר"ל ועי' במהר"ם לובלין שם וראיתי במחנה אפרים פ"ג מה' אישות שתמה בזה ויעוין שעה"מ בפ"ה מהלכות תרומות מה שהשיג עליו בזה.

וכן ק"ל בדהתוס' ד' ל"ה שם בד"ה אמר ר"י וא"ת מאי קושי' דר"מ אדר"מ הא דלא אוקמי תרומה אחזקה לאו משום דהשתא היא טמאה אלא משום דאיכא חזקה אחרת כנגדה דמוקמינן לגברא בחזקת שלא עירב וכו' והא עדיין יקשה דכיון דתר"ל כודאי משוינן לה א"כ בודאי אינו עירוב ואמאי הוי חמר גמל ונצטרך לומר דהתוס' ס"ל גם בזה בשיטה זו דדוקא היכא דאיכא סברא דחסר ואתאי אמרינן תר"ל ולפ"ז יהי' הכרח לשארי תי' שבתוס' דבכ"מ אמרינן תר"ל דבדרבנן אף תר"ל להקל מס' עירוב דכשר ולשי' הרמב"ם דס"ל דתר"ל הוי ספק א"ש אבל לשי' התוס' והרשב"א יקשה הא הוי תר"ל וכודאי משוינן ונראה דעד כאן לא מצינו בכה"ג תרתי לריעותא אלא במקוה דאין חזקת המקוה מועלת לגבי מקוה גופא דמאי נפ"מ להמקוה אם הוא חסר או לא ורק לטהר טמאים הוא בא מצרפינן להכי חזקת טמא לריעותא דחסר לפניך וכן בחבית דאין נפ"מ באו"ה לגבי היין אי הוי חומץ או יין רק בדין הפרשת תרומה דנגדו הוי חזקת טבל והוי תר"ל משא"כ היכא דאנו דנין על הנידון גופא כמו בתרומה ונטמאת דהספק אי הוי התרומה טמאה באותה שעה אי היתה מותרת לכהן ואי כהן טמא אכלה אינו במיתה וגם לענין טומאה נפ"מ מדרבנן דאוכל מטמא אוכל ולענין זה מוקמינן התרומה בחזקת טהרה דמעיקרא דעדיף מחזקה דהשתא וממילא טהורה היא בודאי לענין זה וכיון דהוחזקה בחזקה זו לאותו דבר אף כאשר המקרה הרכיבה לדון נגד חזקת תחום ביתו מ"מ אאפ"ל עוד דהוי ודאי טמאה משום דהוי תר"ל כיון דלגבי עצמה טהורה היא וכיו"ב כ' הריטב"א גבי שליא בבית דלא מוקמינן הטהרות בחזקתן וכ"כ בריש נדה וניהו דהתוס' לא ס"ל כן כנראה מדבריהם בחולין די"א שכ' לדון חזקת טמא אף דחזקה על הפרה גופא כבר הוחזקה ולעיל כתבתי לצדד דהתוס' הוא לפי ההו"א אי רובא וחזקה לא הוי בירור] היינו דעכ"פ בשעה שאנו דנין לטהר את הטמא הוי ספק ולא מהני אותה חזקה להחזיקה בתורת ודאי וכן אזלא שי' התוס' בערובין שכ' לדון חזקת תחום ביתו אף דהספק הוא על התרומה דלא כה"ר שניאור המובא בריטב"א לערובין שם אבל לענין תרתי לריעותא למשוי ודאי שמא אי אפשר כיון דהתרומה בפני עצמה ודאי טהורה משום חזקה דמעיקרא והוי תרתי דסתרי דהתרומה בעצמה ודאי טהורה ולענין עירוב אמרינן שהיא ודאי טמאה ואף דמצינו בשני שבילין דמוקמינן כל חד וחד על חזקתו אבל בגוף אחד ל"א תרתי דסתרי ולהכי הוי ספק.

ובזה י"ל בכתובות ד' ט' שהקשו דלוקי בחזקת היתר לכהונה ותירצו דאיכא חזקת הגוף כנגדה שלא נבעלה והא הוי תר"ל דהרי בעולה לפניך וחזקת היתר לכהונה ולפי"ז י"ל דכיון דהוחזקה לבתולה ע"י חזקת הגוף לענין מאתים ומנה שוב אינו מצטרף חזקה דהשתא דהרי בעולה לפניך לתר"ל ובזה אפ"ל גם כן מה שהעיר הקצוה"ח בעדים שיפסלו למפרע לבלי להוציא ממון ע"י חזקה דהשתא דהרי פסולים לפניך בצירוף חזקת ממון כיון דהעדים באים להעיד גם להחזיק והוחזק חזקת כשרות שלהם שוב אינו מצטרף הרי פסולים לפניך לחזקת ממון ובזה י"ל ג"כ משה"ק הש"ש בש"ג ספ"ח דהא דתנן ס"פ מי שאחזו דאי הגט קודם למיתה ה"ז גט ואם המיתה קידם לגט אינו גט ואם אינו ידוע זהו שאמרו מגורשת ואינה מגורשת ובד' הר"ן שכתב ולא מוקמינן בחזקת חי כיון דמת לפניך דלוקמי בחזקת היתר ליבם דחזקת חי הרי מת לפניך וליהוי תר"ל ולמש"כ ח"ש כיון דבעת חלות הגט היו צריכין לדון אותה בחזקת א"א [ובלא"ה י"ל קושית הש"ש דחזקת אשת איש מתנגד לחזקת היתר ליבם משום דע"י חזקת א"א אנו דנין שלא ניתר חזקת א"א אף רגע אחד קודם חלות הגט ושלא מת מקודם ומש"כ הש"ש שם מתחלה משום דהתם איכא כנגדו חזקת א"א ולא נתגרשה משו"ה הוי ספק דבריו תמוהים דהרי אי אפ"ל דע"י חזקת א"א נאמר דמת מתחלה ולא נתגרשה דהא ע"י מיתה נפקע ג"כ איסור א"א ואם המיתה קודם לגט הרי נפקעה איסור אשת איש מקודם אלא דלהיפך ע"י חזקת א"ח צריכים להחזיק שחי ג"כ אח"כ עד שניתר האיסור ע"י הגט].

ובסברא זו יש לעמוד בדהתו"ס דקדושין ד' ע"ט בד"ה קידשה דבקידשה אביה לחוד מצרפינן חזקת פנוי' לחזקת הרי בוגרת לפניך יעו"ש דלפי הנראה כונתם משום תרתי לריעותא. ובמק"א כ' לפרש מש"כ התוס' שם דלא מוקמינן בחזקת פנויה משום דבין כך ובין כך הרי היא א"א והרי א"א לפניך אף דבכל מקום מוקמינן אחזקה כמו בגבינות וכיו"ב דהשתא הוא דנטרפה וה"נ נימא דהשתא נתקדשה ומוקמי לה בחזקת פנוי' עד זמן האחרון אולם נראה בכונתם דכיון דבשעתה לא הועילה חזקת פנוי' כלום לגבי חזקת נערות דמוקמינן לה בחזקתה אלא אחר שבגרה והרי היא בוגרת לפניך מהני חזקת פנוי' למשוי תר"ל ועכשיו הרי א"א ול"ש בה חזקת פנוי' ודוקא בשארי החזקות המועילים בשעתה מהני אח"כ לומר שלא נשתנה עד זמן האחרון, עכ"פ מבואר לכאורה מדהתו"ס דמצרפינן חזקה דהשתא דהרי בוגרת לפניך לחזקת פנוי' אף דחזקת נערות נידונית לגבי עצמה לשארי דברים ומדהתוס' בחולין ד"י ובריש נדה שהקשו בחסר הנגע דליהוי תר"ל הרי חסר לפניך וחזקת טהרה ילה"ע ג"כ דהא יש דינים על הבית יי"ל דבהסגר ראשון ושני בטרם הוחלט עיקר הנפ"מ לענין הנוגע אך לשי' התוס' לפי הך תירוץ שאינם מחלקים בין חסר ואתאי י"ל כנ"ל.

תוכן העניינים

אחיעזר (יוד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה