אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן פד
אייר תרח"ץ
בדבר מה שהרגיש כתר"ה שאולי במקום שלא נהגו בו ניקור הוי כגדר וסייג לאפרושי מאיסורא וצריך היתר, באמת באופן זה אין היתר כמבואר בשו"ע יו"ד סי' רכ"ח, אלא דכוונת רומעכ"ת להמבואר בסי' רי"ד דמיירי באופן שהחמירו מעצמם, דבכה"ג מהני שאלה, וסייג לדבר מצוה שהוא בעצמו מצוה ואיסור. ועי' בחדושי רעק"א ליו"ד שם גדר לרבים היינו לדבר מצוה שלא תתבטל, וכן גדר שלא יתירו דבר איסור, אבל הסכמה לעשות דבר מצוה מחדש דינו כנודר לצדקה דאף שהוא מצוה י"ל התרה, והיטב כתב רומעכ"ת כי יש להסתפק אם נתהוה המנהג מצד החומרא או שלא היו צריכים לזה, ואפשר שלא היו להם מנקרים מומחים שיש לסמוך עליהם. וגם בספק בדין אחרים שנהגו בו איסור יש להקל כמש"כ הברכי יוסף וה"ר מד' הרא"ש בפ' מקום שנהגו דאאמד"ר וספיקו לקולא, ובאמת מפורש כן בנדרים דט"ו מאי בל יחל מדרבנן מי איכא בל יחל מדרבנן אין והתניא דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אי אתה רשאי להתיר בפניהם שנאמר לא יחל דברו וע"ע בתשו' מהרשד"ם סי' מ'. וגם בגדר וסייג לדבר מצוה מבואר בשו"ת הרא"ש כלל נ"ה אות י', שאפילו מנהג שעשו לסייג ולהרחקה ויכול לבא ממנו קלקול יש לבטל המנהג וכו' ואין לך קלקול גדול מזה שאם לא יהי' הניקור לפי המצב כעת, יוכלו למכור לישראלים בשר אחוריים שאינו מנוקר וגם לפי פקודת הרשות אי אפשר למכור לנכרים בשר אחוריים של שחיטה בלתי מחותך, והעיקר כאשר גלו מפורש שאם יסדרו את הנקור בכל המקומות ישפיעו לבטל את הגזירה ואם לא ינהיגו את הניקור בכל מקום במדינתנו, אזי סכנה גדולה נשקפה לקיום השחיטה, ובודאי החוב על גדולי התורה והיראה להנהיג את הניקור ע"י מנקרים מומחים שומרי תורה ושומר ישראל ישמור את עמו ותורתו ויבטל כל גזירות קשות וימהר לרוחתנו וישועתנו, וארוכתנו במהרה תצמח.