אור ברסלב
אחיעזר חלק ג סימן פג › ג

אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן פג · ג

ב

ומה שהקשית מביצה ד"ח דפריך אלא ספק מאי טעמא דילמא עביד כתישה ודאי נמי נגזור משום כתישה וע"ז הקשית דבודאי כסוי אין לגזור שמא יכתוש דאף אם יכתוש הוי טעה בד"מ, משא"כ בספק כסוי דספק דאורייתא מה"ת לחומרא אינו אלא מדרבנן, ומדרבנן לא הוי טעה בד"מ כמ"ש הטעה"מ, ולכאורה יש לומר דספק דאורייתא חמירא מסתם איסור דרבנן כמש"כ התוס' ביבמות ד' קי"ד בד"ה אריו"ח כיון שיש לחוש לספק טבל דהוי דאורייתא החמירו יעוי"ש, אולם מד' האשכול שהובא באות א' דבספק יו"ט חששו משום גזירה שמא יעבירנו ולא הוי טעה בד"מ, רק בודאי לא חששו, ומבואר מדבריו דבספק לא הוי טעה בד"מ.

והי' נ"ל ליישב דכיון דמצות כסוי הדם הוא רק אחר שחיטה והשחיטה לא הוי מצוה חיובית ואנו דנין בזה אם לשחוט מספק, ובכה"ג אפשר דלא הוי טעה בד"מ, כיון דאין המצוה חיובית ואפשר שלא לשחוט, ובזה יש ליישב קושית הס' עמק יהושע שהק' ביצא בשבת בטלית שאינה מצויצת דחייב חטאת הא הוי טעה בדבר מצוה, ולפמש"כ אתי שפיר דהא ציצית אינה מצוה מחויבת, דאם אין מלבישו אינו מחויב בציצית ולא הוי טעה בד"מ, אלא דאין זה מספיק לתרץ הא דביצה ד"ח דהתם גם אם שחטו בספק אין מכסין את דמו, ובודאי מכסין, והא אחר שחיטה הוי מצוה חיובית, וא"כ יש לחלק בין ודאי לספק אם שחטו ולפ"ז ראיתך נכונה דמוכרח דגם מדרבנן הוי טעה בד"מ.

אולם עיקר ד' טעם המלך דל"ש גזירה שמא יעבירנו משום דהוי טעה בד"מ ואין איסור כלל כמש"כ שם מפורש, תמיהני דהא דטעה בד"מ פטור מקרבן הוא משום דילפינן מע"ז כמבואר בשבת קל"ז ואין אנו למדין אלא למיפטר מקרבן בכל הקרבנות, אבל מנ"ל דאין איסור כלל, דהא גזיה"כ הוא רק לענין קרבן ואפי' אם נימא דהטעם משום דלא הוי שגגה ממש דטריד וקרוב לאונס, מ"מ איסורא מיהו איכא דלא הוי אונס ממש, ובודאי שייך שפיר גזירה שמא יעבירנו, וד' האשכול צ"ע.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה