אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן פא · כא
ועוד נראה לתרץ די"ל דכמו למ"ד אין מצ"ל דלשי' הרשב"א נחתינן חד דרגא ובדרבנן אפי' ספי' בידים מותר ואפ"ה כ' הרשב"א דזה אינו אלא לצורך הקטן אבל לצורך הגדול אסור לספות בידים לקטן אפי' באיסור דרבנן, כ"כ למ"ד דבאי' דאורייתא מצ"ל ובדרבנן אין מצ"ל יהי' ג"כ חילוק זה דהיינו דוקא בקטן העושה לצורך עצמו אבל בעושה לצורך הגדול יהי' מצווין להפרישו אף באיסור דרבנן. ובאמת מצינו בירושלמי שהביא הרשב"א בחי' לשבת קכ"א דגרסינן שם אבל קטן שבא לכבות אין שומעין לו ומקשה לא כן תנו ראו אותו יוצא ומלקט עשבים אין זקוק לו ומשני תמן יש לו צורך בעשבים הכא אין לו צורך בכבוי, הרי דאף למ"ד אין ב"ד מצ"ל ס"ל לירושלמי דבעושה לצורך הגדול מצ"ל. ואף שכ' שם הרשב"א שזהו שלא כדרך הגמ' שלנו, היינו דלגמרא דידן למ"ד אין מצ"ל אין חילוק וגם בעושה לצורך הגדול אין מצ"ל, אבל למ"ד דבדאורייתא מצ"ל י"ל שפיר דבעושה לצורך גדול גם באיסור דרבנן מצווין להפרישו. ולפ"ז י"ל דהכי מקשה בגמ' דיבמות דאי הוה ס"ל לריו"ח דקא"נ ב"ד מצ"ל לא הו"ל לשנויי בעושה ע"ד אביו דהיינו ספי' בידים דגם בלא"ה ב"ד מצ"ל כיון דכיבוי הוי לצורך אביו כמ"ש בירושלמי.