אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן פא · יד
יש להסתפק אם שייך איסור ספי' במאכיל חצי שעור, דלכאו' כיון דכתיב לא תאכילום י"ל דהוי דוקא בכזית, דכיון דעל הקטן ליכא איסור כלל אלא דחידשה התורה איסור על המאכילו דמי לשאר איסורים שלא מאיסורי אכילה שנסתפקו האחרונים אם יש שם דין ח"ש. וביותר למ"ש הפנ"י בחי' לביצה ד"ז דח"ש ל"ש אלא באיסורי אכילה משום דהנאת גרונו מיהא איכא, והכא גבי לא תאכילום הרי המאכיל לא נהנה בהנאת גרונו כלום. וראיתי בס' מנחת חנוך מ' י"ג שהרגיש בספק זה [וכתבתי במק"א לחדש דגם להשי' דשלכדר"א אסור מדאורייתא ליכא איסורא דח"ש בשלכדר"א, דמה דאסור שלכדר"א הוא משום הנאת מעיו ובחצי שעור הא ליכא הנאת מעיו וגם הנאת גרונו ליכא דהוי שלכדר"א. ועפ"ז ישבתי ד' התוס' בשבועות כ"ב:
ד"ה אהיתירא קמישתבע דכ' שם בתי' ב' דלריו"ח דח"ש אסור מה"ת י"ל אהיתירא קמישתבע כגון ליהנות שלכדה"נ וכתבתי דכונת התוס' הוא בח"ש שלכדה"נ דלית בי' אי' דאורייתא וכנ"ל]. ומהא דהקשו ביבמות קי"ד מהך דתינוק יונק אין ראי' דאף דלכאו' הוי שם ח"ש דליכא צירוף דכא"פ מ"מ י"ל דביניקה שאני דדרכו בכך וכמ"ש האחרונים הובא במל"מ פ"ג מה' ברכות לענין שתיית קאווע עיי"ש, ועי' במנח"ח משי"ג מש"כ בזה. אלא דבאמת שם בגמ' מקשה למאן דס"ל קא"נ בי"ד מצ"ל ולענין הפרשה בודאי כל היכא דאסור בגדול בקטן כה"ג חייבין להפרישו וע"כ מצ"ל להפרישו אף מח"ש כיון דאסור מה"ת, משא"כ לענין איסור ספי' בידים וכמשכ"ל.
ואם אכל הקטן שלכדר"א, הנה להשי' דשלכדר"א אאמד"ר ל"ש איסור ספי' למ"ש הרשב"א דליכא איסור ספי' באיסורי דרבנן, ולהשי' דאיכא גם אי' דאורייתא בשלכדר"א בודאי דיהי' איסור גם על המאכיל, אלא דלענין מלקות לא ילקה גם המאכיל בכה"ג גם לשי' הסוברים (עי' פמ"ג סי' שמ"ג ובקרית ספר סוף הל' מאכ"א:) דלוקה על לא תאכילום (דמהרמב"ם פי"ז מה' מאכ"א משמע דליכא אלא איסורא בעלמא), דלא תאכילום משמע כדרך אכילה. ומה"ט גם במאכיל לקטן בב"ח או כה"כ דאיתרבי בהו ללקות אף שלא כדר"א ג"כ לא ילקה המאכיל דבלאו דלא תאכילום לא נתרבה באיסור בב"ח יותר משאר איסורים.