אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן פא · ח
וראיתי בחי' הרשב"א לנדרים דט"ו שכ' וז"ל ולענין פירושא דמתני' איכא מאן דמפרש שאת נהנית לי כגון שאסר תשמישה עליו אם תלך היא לבית אבי' ואסורה בהנאתו דקתני היינו משום לאו דלפ"ע שתעבירו על בל יחל, ואין זה מחוור חדא דאינו עובר אלפ"ע אלא כעין מושיט כוס יין לנזיר ואמה"ח לב"נ בדקיימי בתרי עברי דנהרא דאין זה יכול לעבור עליו אלא אם יושיטנו חבירו וכדאסיקנא פ"ק דע"ז עכ"ל. ולא זכיתי להבין ד' הרשב"א דהלא הכא נמי אין זה יכול לעבור אלא א"כ תושיט. וסבור הייתי לומר דכונת הרשב"א דלפ"ע ל"ש רק היכא דהוא ע"י הושטה אבל לא היכא שמשתתפים שניהם במעשה העבירה דל"ש הושטה, אבל לא כן נראה מד' הרשב"א והרמב"ן ביבמות דפ"ד דהנבעלת עוברת על לפ"ע (ועי' בנובי"ק חאה"ע סי' פ'). ועי' בסה"מ להרמב"ם סי' רצ"ט בלאו דלפ"ע שכ' וז"ל ולאו זה כולל ג"כ שיעבור על עבירה וסיבב אותה כי בוא יבוא האיש ההוא לעון וכו' ויעזרהו להשלים עבירתו או יכין לו סבת העבירה, ומאלו פנים אמרו במלוה ולוה ברבית ששניהם יחד עוברים על לאו דלפ"ע ל"ת מכשול כי כ"א משניהם עזר את חבירו והכין להשלים את העברה עכ"ל, הרי שאין חילוק בענין לפ"ע בין מושיט למשתתף במעשה העבירה, וד' הרשב"א צ"ע.
ולפמשנ"ת דאין סברא לחלק באיסור לא תאכילום ולומר שאם המאכיל אינו בכלל האיסור יהי' מותר לספות בידים, והדר קשה אמאי מותרת להקף את הקטן דהוה ספי', אולם בשעה"מ בפי"ב מה' ע"ז כ' דאע"ג דבכל התורה כולה גדולים מוזהרים על הקטנים מ"מ גבי הקפה ס"ל לרב אדא דגזירת הכתוב מדשני קרא למיכתב לא תקיפו דכל היכא דניקף לאו בר חיובא הוא מקיף נמי שרי, יעוי"ש, ועי' עוד בס' בית אפרים חיו"ד סי' ס"ב.