אור ברסלב
אחיעזר חלק ג סימן פא › ו

אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן פא · ו

ה

וקצת נראה להכריח כד' התרה"ד דהנה בכל דוכתי היכא דעשה דוחה ל"ת דאינו היתר גמור אלא דחי' יהי' אסור לספות לקטן כיון דל"ת דלא תאכילום איכא ועשה ליכא לגבי הקטן ויהי' הדין נותן דאסור להלביש לקטן שלא הגיע לחינוך בגד של ד' כנפות כלאים בציצית, ואף בהגיע לחינוך הרי אאמד"ר (אמנם בהגיע לחינוך י"ל כמש"כ התוס' בפסחים פ"ח דמשום חינוך מצוה שרי), ויהי' המלביש עובר בל"ת, (ובפרט לשי' הרמב"ם בפ"י מהל' כלאים הל' ל"א דהמלביש במזיד אם הלובש שוגג המלביש לוקה), אלא ע"כ דכיון שבגדלותו יהי' מצווה לעשות כן ל"ש בי' אתי למיסרך ומותר לספות לו בידים אף בקטנותו דליכא עשה גבי', ובתשו' ושב הכהן סי' נ"ו נסתפק בכה"ג לדהר"מ דטומאת קרובים היא משום אבלות, א"כ קטן שאינו חייב באבלות אין בו מצות טומאת קרובים ושוב יהי' אסור להטמא לקרוביו או כיון דמה דאביו חייב להפרישו הוא משום חינוך וכיון דבגדלותו מטמא לקרוביו ל"ש לומר בו חינוך, הובא בפ"ת סי' שע"ג, ובאמת נפ"מ גם לגבי אחר לענין לטמאו בידים דאסיר מטעם ספי', אבל לפ"ד התרה"ד אין כאן מקום ספק כלל דל"ש כאן אתי למיסרך ומותר גם ספי' בידים ואין לה"ר מיבם קטן שבא על יבמה גדולה או להיפך דאתי' עלה רק מטעם שמא ימצא סריס או תמצא איילונית לר"מ דחייש למיעוטא הא בלא"ה מותר ליבם והא הוי כספי' בידים וספינן להו איסור א"א שלא במקום מצוה, דנראה דכיון דאשת אח הותרה לגבי יבום לא הוי איסור גם לגבי קטן, ורק לאבא שאול דס"ל הכונס את יבמתו לשם נוי ולשם אישות הולד ממזר נראה דלדידי' לא הותר איסור אשת אח, וכן משמע מפיה"מ להרמב"ם בפ"א דבכורות.

וכן יש לעורר בנזיר נ"ז דאתי עשה דמצורע ודחי ל"ת ועשה דנזיר שכן ישנו בשאלה ונפק"ל מראשו, א"כ בקטן דליכא חיוב עשה יאסור לגלחו מטעם ספי' בידים, ויקשה בשני נזירים דמוקי לה שמואל באשה וקטן ואיך מגלח הקטן הא ל"ש דחי' גבי' ואיך יגלחו המקיף. ואמנם בלא"ה קשה הא גם המקיף עובר, ואפשר דס"ל כר"א בר אהבה דכל היכא דהניקף אינו בר חיובא אין המקיף עובר, אבל עכ"פ מטעם ספי' יהי' אסור לגלחו, וע"כ כד' התה"ד. אולם לכאו' לא יספיק בזה גם לד' התה"ד דהא איירי כאן בספק נזירים וא"כ בגדלותו כה"ג יהי' אסור להקיף ושייך בזה שפיר אתי למיסרך ותהי' מזה הוכחה דאיסור ספי' אאמד"ר ולא החמירו בספיקו. אכן בלא"ה יש להעיר כיון דהטעם הוא משום דנזיר ישנו בשאלה ולפ"מ שנסתפק המל"מ באם הדיר האב את בנו בנזיר שלא יוכל הבן לשאול א"כ ליתי' בשאלה ול"ש דחי' (ואולי כיון דעיקר נזירות ישנה בשאלה בכ"מ קילא גם היכא דליתא בשאלה). אולם נראה דההלכה דהאב מדיר את בנו בנזיר הוא רק לענין הל"ת גרידא דלאו דלא יחל מיהא איתא גבי' ואולי גם בל יחל ליכא אלא הלכה גרידא, ועכ"פ עשה אין כאן ול"צ קרא דראשו ולטעמא דאיתני' בשאלה דאתי עשה דמצורע ודחי לל"ת או להלכה דנזיר. ועכ"פ מוכח דמגלח אף דליכא עשה גבי' והלאו איכא ושייך לא תאכילום, וע"כ דל"ש כאן איסור ספי' כיון שבגדלותו יהי' מותר וכד' התה"ד.

אולם נראה דגבי דחי' א"ש גם בלא החידוש דתרוה"ד, דסו"ס לגבי קטן כשם שאין לו העשה דמצורע כ"כ ליכא לגבי' הל"ת דנזיר, וגם לא תאכילום לא שייך על דבר שעכ"פ התירתו התורה:

הגם שהוא רק מטעם דחי'.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה