אור ברסלב
אחיעזר חלק ג סימן עח › ב

אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן עח · ב

א

והנה בגוף דהתו"ס משה"ק עליו דהא צריך לכפות את האדון, בפשטות י"ל דכונתם דעכ"פ העבד יצטרך אז להג"ש ויצטרך לכפי' ואז יהי' זכות לו ושמא ימות האדון ועי' בס' תפארת ירושלים הנספח למשניות בגטין שם בישוב קו' הגרע"א מש"כ בביאור דהתו"ס הנ"ל, אולם אין הסברא מוכרחת.

ולפלפולא אפ"ל בישוב דבריהם, דלכאורה יש להעיר בדהג"מ אי בעי עריק ואזיל לעלמא הא אי בעי מפקירו ואי מעוכב ג"ש אינו אוכל בתרומה א"כ לא מצי למיכל בתרומה, ואף דנימא דס"ל כרשב"ג דמעוכב ג"ש אוכל בתרומה (בכריתות כ"ד) ומאי דאיבע"ל בגטין (דמ"ב:) היינו בח"ש וחב"ח (ומהרש"ל תמה שם דאיך יאכל החצי ב"ח הא זר הוא. ועי' בא"מ בתשובה שכ' דהוי כעבדים שקנו עבדים אף שאינו שייך להרב כמ"ש התוס' יבמות (דס"ו) וה"נ חלק הב"ח הוא קנוי לחלק העבדות) מ"מ למאי דמסיק לר"מ חוב הוא לו דנאסר בשפחה דנגד התרומה אי בעי מקני לישראל וגם הא תינח עבד כהן עבד ישראל מאי אי"ל והא אי בעי מפקירו ולדהתו"ס בגטין בדף מ' בד"ה אותו דמעוכב ג"ש מותר בשפחה א"ש, אבל לדעת רש"י שם אסור בשפחה ובב"ח, א"כ איך חשיב לי' חוב לר"מ הא אי בעי מפקירו ובזה לא יכפוהו הבי"ד ג"כ דהא יש לו תקנה לישא בת מינו מעוכבת ג"ש (ובזה סרה קוה"ת שהקשו שם לדברי רש"י דא"כ אמאי אריו"ח עבד שברח מבית האסורים יצא לחרות ולא עוד אלא שכופין את רבו וכותב לו ג"ש הא פשיטא כיון דאסור בשפחה ובב"ח ודינו כדין ח"ע וחב"ח. ולד' א"ש דהא אפשר לו לישא בת מינו ובזה ל"ש דאתי צד עבדות כו' דשניהם מעוכבים ג"ש ויש לו תקנה, וקמ"ל ריו"ח דבברח מביה"א כופין, ועי' בירוש' בפ"ד מגיטין היוצא משום יאוש בני' מה הן, ובשירי קרבן שם תמה, דאי בנשא בת ישראל הולד כשר ואי בנשא שפחה הולד כמותה, ולמש"כ י"ל דנשא מעוכבת ג"ש) וע"כ צ"ל דהא ר"מ לטעמי' בנזיר (דס"ב) כשמואל דהמפקיר את עבדו א"צ ג"ש משום שאין רשות רבו עליו, וא"כ אי יפקירנו לא יגרע משחרור זה, וצ"ל דמאי דעריק אע"ג דר"מ ס"ל שם דברח אסור אינו משום דמתיאש ממנו אלא מטעם קנסא, וכמו דמסיק שם הגמ' בנזיר דאל"כ מאי ק' אילו עבד כהן שברח אוכל בתרומה.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה