אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן עו · ב
וע"ד שם האשה שכתב "הענא" אשר עפ"י הדרישה והחקירה ועדות השו"ב נקראת בפ"כ לנא או אניוטא ולא "העניא", ורק בכתובתה נכתב העניא ביוד כמו שמדגישין שם בשם זה, והנה אם החזיקה בנאלציק שלשים יום בשם "הענא" צדקו דברי מעכ"ת דאין לפקפק בהגט, ומה שחשש הרב דפאוולאגראד לד' הג"פ שחושש גם בדיעבד יפה מחלק כת"ר דרק באופן שאיתחזיק שיש לה שם במקום אחר חשש הג"פ לשי' הריא"ז, ועוד דדוקא היכי דבמקום אחר אין קוראים לה בשם זה כלל רק בשם אחר חשש הג"פ, אבל בזה הא בשם "הענא" נקראת לפעמים גם שם.
ומה שחשש מעכ"ת כיון דשם קוראים לה העניא ביוד, א"כ הוי שם אחר לגמרי, נראה דאף לד' המחמירים ופוסלים גם בדיעבד בשינוי מבטא הדגשת היוד, כמש"כ האחרונים בשם דוואסיא וכיו"ב, היינו דוקא אם נשלח הגט למקום שבהברה מדגישין היוד ולא נכתב היוד או להיפך דהוי שינוי השם, משא"כ אם הוא במקום הכתיבה והנתינה בודאי דצריך לכתוב כפי המבטא באותו מקום, ואין לחוש מה שבמקום אחר קוראים ומדגישים היוד, דהא ידוע גם באותו מקום דמה שקוראים במדינה זו במבטא זה מדגישים במקום אחר במבטא אחרת ביוד.
וגדולה מזו נראה דבשם זה לחלק הדגשת היוד לא בעינן ג"כ חזקת שלשים יום, דדוקא היכי דמכנה א"ע בשם אחר, צריך להוציא מידי חזקתו בעינן שלשים יום אבל בזה כיון שבא ואמר שקוראים לה "העניא" וממילא על פי המבטא של אותו מקום תקרא בשם הענא דידוע דכמה שתקבע דירתה שם תקרא בשם זה, דהא אמתת השם הלא מבורר מאליו, דהא קוראים לה "העניא" והדגשת היוד הלא נודע מאליו דעל פי מבטא המדינה ההיא הקריאה רפה והיוד תנתק מאליו ולא יורגש, ויעוי' בפ"ת ס"ק ל"ד מה שהביא בשם גט מקושר שכ' דבכה"ג לא בעינן חזקת שלשים יום, ואין לפני הס' גט מקושר לעיין בו.
ובעיקר ד' הג"פ כמדומה שבס' האחרונים לא חשו לסברתו להחמיר בדיעבד. והדין פשוט כמבואר בשו"ע ובב"ש וכל זה אם הוחזקה שלשים יום בשם הענא בנאלציק, אבל אם לא הוחזקה ל' יום, וא"כ בזה כיון שלא הזכירו רק שם הענא, הא ראוי להחמיר, ואף לדעת הרמ"א דס"ל דאף אם לא כתב אלא שם האחד אפילו אם הוא טפל וגורש בו כשר [והגר"א ה"ר מהתוספתא, והמשכנות יעקב לפי הנראה לא ראה דברי הגר"א במקומו], מ"מ זהו בשם הטפל, אבל בשם הענא שלפי דברי השו"ב אינם קוראים אותה בשם זה א"כ הוי שם שנשתקע, ואף שהוא שם העריסה מ"מ הא נשתקע השם, ואף שנכתב בכתובה ד' הט"ג בלק"ש שאין להזכירו בגט משום שאעפ"י שקראו הכתובה תחת החופה לא נקבע שם זה בפי העולם, ויעוי' בב"י בשם הקונטריסים ובנוב"י מהדו"ת סי' קי"ז, ועכ"פ גם אם נימא דל"ה שינוי השם, אבל הא אין שם האשה כלל בהגט.
אולם נראה דיש לדון דניהו דחזקה בעינן שלשים יום לשנות השם אבל לחזק השם שיש לה מעריסה ושנכתב בכתובה בזה לא בעינן שיעור חזקה, ויעוי' במגיה במל"מ בפ"ג מהל' גרושין מש"כ לצדד מחמת שנכתב בכתובה וגם לפי הדרישה והחקירה נראה דגם מיעוטא דמיעוטא מבני הבית קוראים לה בשם הענא, דבכה"ג לגבי שם עריסה די גם מיעוטא דמיעוטא, ובכנסת יחזקאל חידש דהא דאמרינן רובא מרים ופורתא שרה כו' הולכין על פי רוב, היינו דוקא אם שמות שניהם שוין מעריסה, אבל אם שם האחד מעריסה מכריע המיעוט שבעריסה, ויעוי' בתשו' ברית אברהם סי' פ"ה, ובודאי דסגי גם מיעוטא דמיעוטא שלא יהי' שם שנשתקע.
והנה לא ביאר אם שם לנא' הוא שם מעריסה או שם שקראו לה ואם איננו שם מעריסה בזה לד' הכני"ח והברי"א דין קדימה לשם העריסה והוי כעיקר השם, אם כן יש להכשיר בדיעבד אם לא כתב רק שם הענא וגם לד' הג"פ יש להכשיר במקום דחק, כמו שמובא בפ"ת סק"ה.
תבנא לדינא באם הוחזקה שלשים יום בנאלציק בשם הענא, הנני מסכים ג"כ שא"צ גט אחר גם לכתחלה כעת דהוי דיעבד, ואם לא הוחזקה ל' יום בודאי צריך להשתדל להשיג גט אחר אך אם לא יהי' באפשרי להשיג גט אחר בזה יש מקום עיון וכמש"כ לדון דאף בפחות מל' יום מהני שלא יהי' כשם שנשתקע, וכאשר יבוא תשובה ובירור הדברים נעיין עוד בזה. [וקצת יש לדון בזה עפמש"כ הרשב"א הובא בב"י סי' קכ"ט דלהכי לא מהני שם אביו לחוד אף שאין לאביו בנים אחרים משום דעכ"פ אינו מוכח מתוך הגט עצמו, ויעוי' בתו"ג שם, אבל היכי שמזכיר ג"כ שם האשה המתגרשת אך שאינו מזכיר כל השמות ממילא דבצירוף שם אביה סגי שיהי' מוכח מתוכו שאותה אשה ששמה הענא נתגרשה, מ"מ י"ל דלשי' הפוסקים המחמירים שיהיו נכתבים כל השמות אין זה מוכח מתוך הגט עצמו רק בצירוף הידיעה שיש לנו שאין לאביה בת אחרת בשם זה, ואף דקיי"ל כר"א דע"מ כרתי מ"מ הא כבר כ' הרמב"ן והר"ן והסביר בתורת גיטין, דגם לר"א בעינן ספירת דברים, וכל שאינו מוכח מתוך הגט השמות אין זה ספירת דברים.