אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן עו
ב"ה כ"א אדר תרס"ב ווילנא.
להנ"ל
א
ע"ד שאלת הרבנים מפאוולאגראד שסידר הרב דנאלציק גט וכתב שם האשה הענא בת יצחק יהודא המכונה ליב, והרב האב"ד דק' פאוולאגראד יערער על הגט כפי אשר דרש וחקר במקום דירת האשה בכפר הסמוך כי קוראים אותה בשם לאנא ויש שקוראים אותה אניוטא, ומבני ביתה קוראים אותה לפעמים בשם העניא או הענא, וגם שם אביה היו קוראין בפ"כ יצחק ליב ויש שקראו אותו איציק ליב, ובשם ליב לבד לא היו קוראים אותו, רק כלתו אמרה, כי אשתו היתה קוראת אותו לפעמים ליב לבד.
והנה בנוגע לשינוי שם אביה יפה כתב הרב המערער דאין לחוש בדיעבד אם עשה הרב המסדר כמש"כ הב"ש בסי' קכ"ט ס"ק כ"ד ובפרט דהא לפעמים היו קוראים אותו בשם ליב, ואין זה שינוי השם:
אך מה שהוסיף הדר"ג דבשם אבות אין חיוב לפרש כל השמות שיש לו ונראה דעתו אף לכתחלה, לא אדע מנין לו זה, דהא אם שינה שם אביה אפילו בדיעבד פסול כמבואר בשו"ע, ובלא כתב רק שם אחד משני המקומות קרי במשנה דגיטין דל"ד שינוי השם כדקתני בראשונה הי' משנה שמו אלא די"ל דבאמת שי' הרשב"א דבלא הזכיר שם אביו כשר דשמו ושמה תנן ואלו שם אביו ושם אביה לא קתני, ובס' גט פשוט רוצה להוכיח מזה דמכשיר גם בשינוי אביו, דהא במשנה קתני נמי שינוי שמו ושמה, אלא דאין מזה ראי' כמש"כ התורת גיטין דהא כ' התוס' בד"כ דשינוי שמו ושמה דקתני במתניתין לאו שינוי ממש הוא, אלא דכתב שם אחד משני השמות שי"ל בשני מקומות, ועכ"פ מוכח לפ"ז בשי' הרשב"א דשמו ושמה תני ושם אביהם לא קתני דבכה"ג דכתב אחד משני השמות דאביהם בדיעבד כשר, ועוד לפ"מ שנתבאר מדהתו"ס גיטין ד"כ בד"ה הא בעינן דכותב שם אחד שבמקום אחד עדיף יותר מלא כתב השם כלל ועכ"פ כיון דאם לא כתב שם אבי המתגרשת כשר בדיעבד מכש"כ בכתב רק שם אחד של אביה, ולפ"ז לשי' הרשב"א י"ל דהא דצריכים לכתחלה לכתוב כל השמות במקום כתיבה ונתינה אף שהוחזק בשם אחד מצד גזירה שמא לא יהיה הכתיבה והנתינה במקום אחד דפסול גם בדיעבד או שיהי' לעז באם תנשא עפ"י גט זה במקום אחר, אבל בשם אביה דבדיעבד כשר אין לחוש גם לכתחלה אך כ"ז לשי' הרשב"א. שו"ר ביש"ש פ' השולח סי' י"ט שהביא ד' המהרי"ל והמהרי"ו שהחמירו בהשמיט שם כינוי של אביו, והיכא דיש לאבי המגרש שם אחד במקום הכתיבה ושם אחד במקום הנתינה ולא נכתבו שניהם פסול כמו במגרש עצמו. והחמירו בכתב שם אחד יותר מאם לא כתב כל השם והוא נגד דהתו"ס ד"כ עכ"פ לכתחילה בודאי דצריך לפרש כל השמות של אביו כמו בשל מגרש, ולענין בדיעבד שפיר יש מקום לחלק על פי שי' הרשב"א עכ"פ בנ"ד אין נפ"מ מזה אם עשה מעשה כמש"כ הב"ש.
ב
וע"ד שם האשה שכתב "הענא" אשר עפ"י הדרישה והחקירה ועדות השו"ב נקראת בפ"כ לנא או אניוטא ולא "העניא", ורק בכתובתה נכתב העניא ביוד כמו שמדגישין שם בשם זה, והנה אם החזיקה בנאלציק שלשים יום בשם "הענא" צדקו דברי מעכ"ת דאין לפקפק בהגט, ומה שחשש הרב דפאוולאגראד לד' הג"פ שחושש גם בדיעבד יפה מחלק כת"ר דרק באופן שאיתחזיק שיש לה שם במקום אחר חשש הג"פ לשי' הריא"ז, ועוד דדוקא היכי דבמקום אחר אין קוראים לה בשם זה כלל רק בשם אחר חשש הג"פ, אבל בזה הא בשם "הענא" נקראת לפעמים גם שם.
ומה שחשש מעכ"ת כיון דשם קוראים לה העניא ביוד, א"כ הוי שם אחר לגמרי, נראה דאף לד' המחמירים ופוסלים גם בדיעבד בשינוי מבטא הדגשת היוד, כמש"כ האחרונים בשם דוואסיא וכיו"ב, היינו דוקא אם נשלח הגט למקום שבהברה מדגישין היוד ולא נכתב היוד או להיפך דהוי שינוי השם, משא"כ אם הוא במקום הכתיבה והנתינה בודאי דצריך לכתוב כפי המבטא באותו מקום, ואין לחוש מה שבמקום אחר קוראים ומדגישים היוד, דהא ידוע גם באותו מקום דמה שקוראים במדינה זו במבטא זה מדגישים במקום אחר במבטא אחרת ביוד.
וגדולה מזו נראה דבשם זה לחלק הדגשת היוד לא בעינן ג"כ חזקת שלשים יום, דדוקא היכי דמכנה א"ע בשם אחר, צריך להוציא מידי חזקתו בעינן שלשים יום אבל בזה כיון שבא ואמר שקוראים לה "העניא" וממילא על פי המבטא של אותו מקום תקרא בשם הענא דידוע דכמה שתקבע דירתה שם תקרא בשם זה, דהא אמתת השם הלא מבורר מאליו, דהא קוראים לה "העניא" והדגשת היוד הלא נודע מאליו דעל פי מבטא המדינה ההיא הקריאה רפה והיוד תנתק מאליו ולא יורגש, ויעוי' בפ"ת ס"ק ל"ד מה שהביא בשם גט מקושר שכ' דבכה"ג לא בעינן חזקת שלשים יום, ואין לפני הס' גט מקושר לעיין בו.
ובעיקר ד' הג"פ כמדומה שבס' האחרונים לא חשו לסברתו להחמיר בדיעבד. והדין פשוט כמבואר בשו"ע ובב"ש וכל זה אם הוחזקה שלשים יום בשם הענא בנאלציק, אבל אם לא הוחזקה ל' יום, וא"כ בזה כיון שלא הזכירו רק שם הענא, הא ראוי להחמיר, ואף לדעת הרמ"א דס"ל דאף אם לא כתב אלא שם האחד אפילו אם הוא טפל וגורש בו כשר [והגר"א ה"ר מהתוספתא, והמשכנות יעקב לפי הנראה לא ראה דברי הגר"א במקומו], מ"מ זהו בשם הטפל, אבל בשם הענא שלפי דברי השו"ב אינם קוראים אותה בשם זה א"כ הוי שם שנשתקע, ואף שהוא שם העריסה מ"מ הא נשתקע השם, ואף שנכתב בכתובה ד' הט"ג בלק"ש שאין להזכירו בגט משום שאעפ"י שקראו הכתובה תחת החופה לא נקבע שם זה בפי העולם, ויעוי' בב"י בשם הקונטריסים ובנוב"י מהדו"ת סי' קי"ז, ועכ"פ גם אם נימא דל"ה שינוי השם, אבל הא אין שם האשה כלל בהגט.
אולם נראה דיש לדון דניהו דחזקה בעינן שלשים יום לשנות השם אבל לחזק השם שיש לה מעריסה ושנכתב בכתובה בזה לא בעינן שיעור חזקה, ויעוי' במגיה במל"מ בפ"ג מהל' גרושין מש"כ לצדד מחמת שנכתב בכתובה וגם לפי הדרישה והחקירה נראה דגם מיעוטא דמיעוטא מבני הבית קוראים לה בשם הענא, דבכה"ג לגבי שם עריסה די גם מיעוטא דמיעוטא, ובכנסת יחזקאל חידש דהא דאמרינן רובא מרים ופורתא שרה כו' הולכין על פי רוב, היינו דוקא אם שמות שניהם שוין מעריסה, אבל אם שם האחד מעריסה מכריע המיעוט שבעריסה, ויעוי' בתשו' ברית אברהם סי' פ"ה, ובודאי דסגי גם מיעוטא דמיעוטא שלא יהי' שם שנשתקע.
והנה לא ביאר אם שם לנא' הוא שם מעריסה או שם שקראו לה ואם איננו שם מעריסה בזה לד' הכני"ח והברי"א דין קדימה לשם העריסה והוי כעיקר השם, אם כן יש להכשיר בדיעבד אם לא כתב רק שם הענא וגם לד' הג"פ יש להכשיר במקום דחק, כמו שמובא בפ"ת סק"ה.
תבנא לדינא באם הוחזקה שלשים יום בנאלציק בשם הענא, הנני מסכים ג"כ שא"צ גט אחר גם לכתחלה כעת דהוי דיעבד, ואם לא הוחזקה ל' יום בודאי צריך להשתדל להשיג גט אחר אך אם לא יהי' באפשרי להשיג גט אחר בזה יש מקום עיון וכמש"כ לדון דאף בפחות מל' יום מהני שלא יהי' כשם שנשתקע, וכאשר יבוא תשובה ובירור הדברים נעיין עוד בזה. [וקצת יש לדון בזה עפמש"כ הרשב"א הובא בב"י סי' קכ"ט דלהכי לא מהני שם אביו לחוד אף שאין לאביו בנים אחרים משום דעכ"פ אינו מוכח מתוך הגט עצמו, ויעוי' בתו"ג שם, אבל היכי שמזכיר ג"כ שם האשה המתגרשת אך שאינו מזכיר כל השמות ממילא דבצירוף שם אביה סגי שיהי' מוכח מתוכו שאותה אשה ששמה הענא נתגרשה, מ"מ י"ל דלשי' הפוסקים המחמירים שיהיו נכתבים כל השמות אין זה מוכח מתוך הגט עצמו רק בצירוף הידיעה שיש לנו שאין לאביה בת אחרת בשם זה, ואף דקיי"ל כר"א דע"מ כרתי מ"מ הא כבר כ' הרמב"ן והר"ן והסביר בתורת גיטין, דגם לר"א בעינן ספירת דברים, וכל שאינו מוכח מתוך הגט השמות אין זה ספירת דברים.
ד
ע"ד דברות שניות של רומעכ"ת שי' מש"כ עמש"כ להוכיח דגם בשם האבות צריך לפרש כל השמות דהא במתניתין דגיטין ל"ד קורא לזה שה"ש, ותמה ע"ז שהרי במתניתין מיירי שהנתינה במקום אחר, לפי הנראה לא ביארתי היטב. אמת הדבר שמוכח במתניתין רק דאם הכתיבה והנתינה בשני מקומות הוי שה"ש ופסול, גם בשם האבות, וממילא דגם לכתחלה צריך לפרש כל השמות משום גזירה של שינוי המקומות או לעז, ועוד דהא כ' התוס' בגיטין ד"פ דכל היכי דא"צ לכתוב לכתחלה אף אם שינה במקום לידה כשר ור"ת ה"ר לזה יעו"ש, וא"כ ה"נ אם איתא דלכתחלה א"צ לכתוב כל השמות א"כ גם אם שינה יכשר, ורק הוספתי דלשי' הרשב"א מוכח דבשינוי שם אביהם שכתב אחד מהשמות בין כתיבה ונתינה דכשר, דשם אביהם לא קתני במתניתין ממילא לדידי' י"ל דגם לכתחלה א"צ לפרש כל השמות וניהו דבדיעבד סמכינן על שי' הרשב"א דבלא כתב שם אביו כשר, ולדידי' י"ל דגם לכתחלה א"צ לכתוב כל השמות, אבל לכתחלה הא צריך לצאת ידי כל השיטות, א"כ להשי' דאם לא כתב שם אביו דפסול, מוכח דלכתחלה צריך לכתוב כל השמות, דאל"כ גם בדיעבד אם כתב שם אחד תתכשר.
ה
מש"כ לדחות ראיתי מדהתו"ס דגיטין ד"כ דמוכח דאם לא נכתב כלל השם גרע מאם כ' שם אחד. ממילא דבשם אביו דכשר באם לא כתבו כלל, מכש"כ דתתכשר באם כ' שם אחד, ועפ"ז תמהתי ע"ד המהרש"ל דמחמיר באם כ' שם אחד יותר מאם לא כתבו כלל, וע"ז כ' לתמוה דשאני בשם המגרש והמתגרשת דאם לא כתב להשם כלל הגט בטל מדאורייתא דאינו מוכח מתוכו כלל, אבל באם כ' שם אחד שם מקום הכתיבה בודאי עדיף טפי ומכיון דתצא בשם אחד מכש"כ בלא כ' כלל, משא"כ בשם האבות דאינו אלא סימן, הוא להיפוך דבאם לא כ' להשם כלל כשר, משא"כ בכותב שם הכתיבה גרע טפי עכת"ד, דבריו ראוים למי שאמרם, אלא דאכתי יש להוכיח מדהתו"ס ד"פ בד"ה שינה שכ' לאו שינה ממש כדאמר בפ"ב ד"כ וכן שם עירו ושם עירה לא ששינה ממש אלא שיש לאותה העיר שני שמות בב' מקומות והנה כונת ד' התוס' בפשוטן דגם בשינוי שם העיר אאפ"ל בשינוי ממש דא"כ נדייק מזה דאם לא נכתב שם העיר כלל כשר, כמו שדייקו התוס' בד"כ, וכ"כ המהרש"א שם בתוד"ה שם עירו, וס"ל להתוס' דאם לא נכתב שם העיר כלל פסול, אך לרבותא נקוט דגם אם יש להעיר שני שמות בב' מקומות וכ' שם אחד כמו בשינוי בד' ל"ד ג"כ פסול, והא בודאי בלא כ' שם העיר כלל אין זה כמו שלא כ' שמו ושמה דל"ה מוכח מתוכו כלל, דהא שם העיר הוי רק סימן, ובודאי דאין הגט בטל מן התורה, והוי מוכח מן התורה. מ"מ הא מוכח מדהתו"ס דאם לא כ' שם העיר גרע, ומתניתין לרבותא נקיט שינה שם העיר בב' שמות, א"כ ה"ה בשם אביו דאם לא כתב שם אביו דכשר, מכש"כ שכ' באחד מב' שמות [שו"ר שכ"כ התורת גיטין לדינא בס"ק י"ג שכ' בשינוי בשם האב בב' מקומות דיותר מסתבר להכשיר בזה מאם לא כ' שם האב כלל יעו"ש]. אבל ע"ד המהרש"ל ביש"ש אזדא לה תמיהתי דאזיל לשי' בד"פ דלדעתו בשי' התוס' דאם לא כ' שם העיר כלל כשר, מ"מ בשינה שם העיר פסול, וכ"נ בד' הרא"ש שכ' דאם לא כ' שם עירו ועירה כשר, ואעפ"כ כ' בפ' השולח דשינוי שם עירו של"כ רק שם אחד, אלא שאין הכרח כלל, דהרא"ש מפרש מתניתין דהזורק בשינוי ממש, ומש"כ בפ' השולח לפרש מתניתין דשם י"ל דדיעבד כשר, ויעוי' בפנ"י בגטין ד"פ בד' הרא"ש שם שכ"כ, ולהלכה יש לדייק כשי' המהרש"ל דהא קיי"ל דאם לא כ' שם העיר כשר, ואפי"ה פ' רמ"א בסי' קכ"ט ס"ד דאם יש לעיר שם א' במקום הכתיבה ושם א' במקום הנתינה דינו כמו בשמות הבעל ויעוי' בב"ש ובאחרונים, עכ"פ לפ"מ שצידד מעכ"ת לקיים סב' המהרש"ל ביש"ש, דגם בשם אביו בשינה בא' מב' מקומות פסול בדיעבד כמו בשינוי שם המגרש שכ' שם אחד, א"כ בודאי דלכתחלה צריך לכתוב כל השמות גם אם הוא במקום כתיבה ונתינה כאחד. שוב מצאתי ביש"ש סי' כ"ח שהביא דברי המהר"י ברונא בענין חניכא קלמן וקלונימוס שנחלקו הגדולים אם צריך לכתוב הכינוי קלמן, והכריע המהרי"ק דבשם המגרש צריך לכתוב גם הכינוי, ובשם אביה אין לכתוב הכינוי, והמהרש"ל תמה על זה למה לא יכתוב הכינוי קלמן גם גבי אביה, וכ' אבל היכי דידעינן אמאי לא יכתוב נמי מתקנת ר"ג כמו שתקן וכל שום כו' מפני הלעז ה"ה בשם אביה וגרע מאם לא כתבו כלל יעו"ש. ומצאתי מקצת דברים בשו"ת בית שלמה חאה"ע. את כל זה מצאתי לנכון להעיר מזה, אם ימצא כת"ר להוסיף דברים, ולהודיע הכרעת דעתו אמציא את המכתבים ליד הרבנים השואלים והנני ידידו מוקירו ומכבדו הדוש"ת.