אור ברסלב
אחיעזר חלק ג סימן עג › ד

אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן עג · ד

ג

והנה הדר"ג הוסיף דברים באגרות שניות מ"ש דגם זה גזל יקרא לפי שביטל השליח את המשלח מידי מצות משלוח מנות לפי שסמך עליו וחייב י' זהובים, וגם אין קץ לשכר מצוה שביטל ממנו עכ"ד.

והנה מצד השכר מצוה תמוה, דהא יסוד חזקת שע"ש לפי שי' התוס' היכא דהמשלח יבוא לידי איסור, אלמא דלא איכפת להשליח מה שהמשלח יענש על ידו, ואם אמרו כן בל"ת שאף באי' דרבנן מבזבזין את כל ממונו שלא יבוא לידי איסור, מכש"כ בעשה, וגם מש"כ מצד י' זהובים לא מצינו רק בכיסוי הדם שהלך וכיסה, או בברהמ"ז שברך, וכמ"כ באילן העומד להקצץ (ב"ק צ"א), אבל בביטול מצות כה"ד וכיו"ב לא מצינו לחייב, ואע"ג דגם דהיזק שא"נ במזיד חייב, דאל"כ אמאי חב"פ לאו בר דמים הוא והא יש לו שכר ברכה ומצוה דמוטל על הבעלים לשרוף חמצו (דהא דהכל מצווים לבערו היינו רק להפריש מאיסורא את הבעלים) וכיו"ב בשוה"נ דאין לו דמים ומכרו אינו מכור ואין הגנב חייב כפל והא יש לו שכר מצוה, וכמ"כ בהגונב פט"ח והא ראוי להשתכר בעריפתו וכיו"ב בשארי איסוה"נ דמצותן בשריפה, אלא באמת אין שום דין ממון בשביל המצוה והברכה, רק באם שפך וכסה ובא אחר וכסהו דהאחר נהנה מזה וצריך לשלם כפי מה שנהנה, דגם בזה נהנה וזה לא חסר היכא דחסר מקצת מגלגלין עליו את הכל וסגי מה שחסר הבעלים המצוה אף שאין עליו דין ממון לחייב הנהנה, ואיך שיהי' בטעם הדבר לא מצינו חיוב דינא או קנסא בעשרה זהובים:

רק באופן שקיים אחר את המצוה. אבל על ביטול המצוה אינו מחויב לשלם.

ומה שתמה ע"ד הש"ך בסי' שפ"ב מדהתו"ס גופא מברכת בורא פה"ג, יעוי' בקצוה"ח שם שתמה כן. ומה שכתב כת"ר לחלק דהיכא דסומך עליו לגמרי וגם השליח קבל מעות דמחויב לעשות השליחות, וגרע מהא דשארית ישראל לא יעשו עולה, מה שחולק בין קיבל מעות או לא קבל, זה אינו, דהא באומר לשלוחו צא וקדש אסור בכל הנשים שבעולם אף בקידושי כסף הדין כן. וגם מה שמחויב לעשות מצד הדין הא פועל יכול לחזור, ורק מצד מחוסר אמנה דאיכא גבי' כמ"ש הסמ"ג סי' של"ג. אלא היכא שעושה בשכר ויש לו דין קבלן בזה יש להסתפק כמש"כ.

ומשה"ק בחנוני על פנקסו וכמ"כ בקדושין דמ"ג דהא מצד חזקת שע"ש יפטור הלוה, וביותר קשה לרב ששת דס"ל אף בשל תורה כן, והקשה מזה לד' הבעה"ת דמצינו בפועלים דחייב לשלם להחנוני דאמרינן חזקה שע"ש, לק"מ, דדוקא בשמא מהני חזקת שע"ש אבל לא בהכחשת ברי, דהא יסוד חזקת שע"ש הוא מצד שארית ישראל לא יעשו עולה, וא"כ איך יעשה זה עולה ויתבע מה שאינו שלו, וכיון דעפ"י דין לא מהימני השלוחים לפי שהם נוגעים בדבר איזה תועלת יש בחזקה כל דליכא ברי וחזקת כשרות של התובעים נגדם, וראיתי בתומים שכ"כ.

ומש"כ בשם ידידנו הרב הגאון מוהר"ש נ"י ע"ד קושית המחנ"א בהל' שלוחין סי' כ"א מהא דב"מ מ"ט דישראל שאמר לבן לוי כור מעשר יש לך בידי דרשאי לעשותו תרו"מ וכו' אלמא דסמכינן על טעם דשארית ישראל לא יעשו עולה אף בשל תורה, ותירץ בשמו דשאני פועל דיכול לחזור, משא"כ באומר כור מעשר יש לך בידי עכ"ד. הרואה בד' הסמ"ג בריש סי' של"ג יראה דאין חלוק בין פועל לאחר לענין מחוסר אמנה, ופשוט דאיכא בהו מחוסר אמנה, אם לא היכא דמותר לחזור גם באחר, ובהמגביה מציאה לחברו אינו נאמן לומר לעצמי הגבהתי, לפי שהוא מחוסר אמנה, אלמא דיש בשליח משום מחוסר אמנה, כמבואר בסי' רמ"ט ובגוף קו' המחנ"א י"ל עפ"ד השימק"ו בב"מ שהקשו דאיך יכול הישראל לתרום דהא לא קנהו ותירצו דמיירי במכירי כהונה, וא"כ שאני מכירי כהונה, אלא דקשה דהש"ס בב"מ מדמה שם למתנה מועטת ועי' בקצוה"ח ובחדושי רעק"א בב"מ שם.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה