אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן עג · ב
ומה שהעיר כת"ר בענין משלוח מנות אם לסמוך על חזקת שליח עושה שליחותו לפי שהוא מדברי קבלה. ושוב כ' לתרץ קו' התוס' בעירובין דל"א דשלח ע"י פקח כיון שלא החזיר לו לא חיישינן שגזל, משא"כ היכא שאמר לקבלו שאין בזה שום גזל, עכד"ק. -- והנה מ"ש לפי שהוא מדברי קבלה, יש מקום לעיין לפמ"ש השטה מקובצת בחי' נזיר די"ב וז"ל והלכה כר"נ דאמר בפ' בכל מערבין דבש"ת אין חזקה שע"ש ובשל סופרים חזקה שע"ש אלמא דאזיל להחמיר וא"כ חזקה שע"ש אינו כרוב גמור דהוה כמחצה ע"מ, ולהכי בשל תורה הוי ספיקא דאורייתא לחומרא גבי קדושין אמרינן חזקה שע"ש להחמיר, וגבי גירושין אמרינן אין חזקה שע"ש לחומרא ובשל סופרים אמרינן סד"ר לקולא וסמכינן על חזקת שע"ש עכ"ל. ולפי"ז חזקת שע"ש הוא בגדר מע"מ וספיקו להקל, וא"כ לפמש"כ הטו"א דמחמרינן בספיקו לפי שהוא מד"ק וה"ה דל"א חזקת שע"ש.
אבל באמת דברי השימק"ו תמוהים, דהא לענין עירוב דספק עירוב כשר היינו דוקא היכא דהספק הי' במעשה המכשיר היינו בתרומה ובטומאה וכיו"ב, אבל בספק אם הניח העירוב מוקמינן אחזקת תחום ביתו, והכא הספק אם עשה השליח שליחותו.
ולפי הנראה כונת השימק"ו וכן מדויק בלשונו דחזקה שע"ש אינו כרוב גמור דהוה כמע"מ, והיינו דהוא כמו רוב שאינו גמור ודינו כמחצה על מחצה, וכונתו דברוב שאינו גמור אף לרבנן מחמרינן בדאורייתא. ועי' בתוס' חולין דפ"ו בד"ה סמוך שכתבו דרוב מטפחין לרבנן הוי רוב שאינו גמור, ואילמלא הא דנראה כרוב הי' טהור מה"ת מטעם דסמוך מיעוטא כהאי לחזקה מן התורה יעוי"ש, ולפ"ז גם לרבנן היכא דאיכא חזקה הוי כפלגא ופלגא, ובספק השקול מדרבנן לקולא.
ובזה י"ל משה"ק בס' ישועת יעקב בחי' בנו באו"ח סי' ת"ט דע"כ למדס"ל חזקה שע"ש אף בשל תורה הוא כו' שליח עושה שליחותו ולא מצד רוב, דאי מצד רוב א"כ אמאי הרחוקים מותרים בחדש הא הוי דשיל"מ דלא אזלינן בתר רובא יעוי"ש.
ולפמש"כ י"ל, דהא כבר הק' מאי מקשה מחדש והא ר"י ור"ל דאמרי תרווייהו דבזמן שאין ביהמ"ק קיים חדש אינו אלא מדרבנן, וגם בזמן שביהמ"ק קיים האיר המזרח מתיר מן התורה ובדרבנן לכו"ע חזקה שע"ש, וי"ל דלמדס"ל דחזקה שע"ש אף בשל תורה וע"כ הוא רוב גמור ולהכי בשל דבריהם אף דהוא דשיל"מ מ"מ רוב בשל דבריהם מהני אף בדישל"מ. ודוקא בספק לא מקילינן בדשיל"מ משא"כ ברוב, ולהכי אפשר דס"ל דחדש בזה"ז מדרבנן, ולהכי הרחוקים מותרים מיד, משא"כ אי חזקה שע"ש ל"מ רק בדברי סופרים וע"כ דאינו רוב גמור וסמוך מיעוטא לחזקת איסור שהי' לחדש הוי פלגא ופלגא, ואסור משום דשיל"מ אף בשל דבריהם. ובזה י"ל ג"כ משה"ק התוס' בעירובין ממה שמביא מחבר שאמר לע"ה כו' דהא תרומת פירות אאמד"ר, לפי דטבל הוי דשיל"מ ומייתי ראי' דהוי רוב גמור.