אור ברסלב
אחיעזר חלק ג סימן עא › ו

אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן עא · ו

ה

במשה"ק כת"ר במכתבו מכבר בסוגיא דיש חורש במכות דמקשה הגמ' וליתני ג"כ באומר שבועה שלא אחרוש ביו"ט ומשני מושבע ועומד מהר סיני ושוב מקשה וליתני שבועה שלא אחרוש בין ביו"ט ובין בחול ומשני האי תנא כולל לית לי', והקשה כ"ת הא בנשבע שלא אחרוש ביו"ט הוי ג"כ כולל ע"פ הגמ' דפסחים מ"ו דמפורש דבעפר הראוי לכסוי לא מחייב אחרישה משום הואיל, וא"כ שבועה שלא אחרוש ביו"ט כולל גם דבר המותר היינו חרישת עפר הראוי לכסוי.

באמת לשי' הריב"א שתי' אקושית התוס' בפסחים שם דאמאי מותר לחרוש לצורך כסוי הא אין עדלתו"ע ותי' הריב"א דהלאו שפיר נדחה ולזה אמרה הגמ' דאחרישה לא לקי משום הואיל משום דהלאו דיו"ט נדחה מפני העשה דכיסוי, אבל אה"נ דאסור מחמת העשה דיו"ט, וא"כ שפיר אמרה הגמ' במכות דהוי מושבע ועומד לגבי שבועה שלא אחרוש ביו"ט דגם בחרישה לצורך כסוי הוי מושבע ועומד מפני העשה. אמנם לשאר תירוצים קשה, וכבר עמד בזה בישועות יעקב או"ח סי' תפ"ה, גם בנו הגאון מו"ה מרדכי זאב ז"ל נתעורר בזה. ואפ"ל לפמ"ש בס' מקראי קדש הובא בשעה"מ פ"ג מהיו"ט ה"ט דהא דרבה דהאופה מיו"ט לחול אינו לוקה משום הואיל היינו לענין מלקות אבל איסורא דאורייתא מיהא איכא, והוכיח כן מד' הה"מ והר"ן עיי"ש. א"כ בודאי הוי מושבע ועומד אף דשייך בי' הואיל וחזי לכסוי. אלא דק"ל ע"ז דאם נימא דיש בזה איסור דאורייתא שוב ל"ש הואיל דהא אסור לאורחים לאוכלו כיון דנאפה באיסור יו"ט, וע"כ דאין בזה אלא איסור דרבנן וכמו שמסיק השעה"מ וע"כ שפיר חזי לאורחים.

והנה דברי הגמ' בפסחים שם צריך באור, דהיכי שייך לומר כאן דיהי' מותר מטעם הואיל וחזי לכסוי הא גם לצורך כסוי אינו מותר אלא מטעם דחי' ודוקא בעידנא דמקיים עשה, וכבר תמה ע"ז בטורי אבן ותי' דכונת הש"ס היא משום הואיל ומתוך ביחד, דכיון דמשכחת לה שיהא מותר אם יתרמי לי' כסוי משום עדל"ת שוב אמרינן מתוך שהותר בכה"ג מותר נמי שלא לצורך. ובזה יש לישב מה שתמהו ע"ד הרמב"ם שהשמיט האוקימתא דגמ' במתונתא ולדידי' בכל עפר חייב משום חורש והק' עליו הא קיי"ל דאמרי' הואיל וכקו' הגמ'. ולפ"ז א"ש דשי' הרמב"ם דלא אמרי' מתוך אלא בהבערה והוצאה, ובשאר מלאכות לא אמרי' מתוך, וא"כ בחורש אע"ג דאמרינן בי' הואיל מ"מ כיון דאין בו מתוך שוב ל"ש בזה הואיל דהוי מותר מצד דחי' וכד' הטו"א. ובזה י"ל הגמ' דמכות דל"ח כולל בשבועה שלא אחרוש ביו"ט ולא מצי הגמ' להקשות מה"ט משום דהו"מ למימר דמתני' דיש חורש סברה דל"א מתוך כדמשני בביצה י"ב גבי מבשל גיד הנשה. אלא דגוף סברת הטו"א צ"ב, דע"כ לא אמרי' מתוך אלא בדבר שהותר משום או"נ, אבל לא בגוונא דמותר רק מצד דחי'.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה