אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי
סימן סח · א
ע"ד אשר העיר בשולי המכתב ח"ת משה"ק בקדושין דמ"א מה לתרומה שכן ישנה במחשבה, דהא החידוש דחדשה תורה בתרומה דלא בעינן לבטא בשפתיו, וכמש"כ הרשב"א בקדושין ד"נ, וא"כ גם בקידושין לא בעינן לבטא דהא לר"י דפרקינן כותי' בדבר עמה על עסקי גיטין וקדושין א"צ, וכמבואר ברמ"א אה"ע הל' קידושין סי' כ"ז ס"ג, וביותר קשה לפמש"כ הרשב"א שם, לפרש דהג"מ אף אם נאמר דרבנן פליגי על ר"א בן גמלא דלא מהני בתרומה נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר, מ"מ כונת הגמ' דאם נטל ולא קרא לה שם תרומתו תרומה, ואיזה חומרא יש בתרומה מה שאין בקידושין, עכ"ד. בפשוטו נראה דבודאי אף דבקידושין לא בעינן לבטא בשפתים מ"מ בעינן שיהי' ענין מוכח מתוכו שנתינתו הוא לשם קידושין, וד' הרמ"א אפילו נתן לה בשתיקה ולא דבר כלום והוא והיא אומרים שכונו לשם קדושין עי' ח"מ ומקנה הובא בפ"ת שם, דעכצ"ל שעצם המעשה מוכח גם להעדים שזהו מעשה קידושין, ועי' בנדרים ד"ז דיש יד לקידושין ובר"ן שם, אבל בתרומה אם מפריש איזה חלק ולא קרא לה שם, הא אין בהפרשתו שום הוכחה שהוא לשם תרומה רק מעשה שאינו ניכר ואינו מוכיח מחשבתו, הרי ישנה במחשבה דאם לא קרא לה שם תרומתו תרומה, משא"כ בקידושין שצריכים שידעו ויכונו שניהם והעדים, משום דהמעשה מוכיח.