אור ברסלב
אחיעזר חלק ג סימן סז › ג

אחיעזר חלק ג· רבי חיים עוזר גרודזינסקי

סימן סז · ג

ב

ומה שנסתפק מעכת"ר למי שייך קרבן של הממיר, בפשוטו אין כאן ספק דבודאי שייך הקרבן להממיר ולא להבעלים שאמר כל הרוצה להמיר יבא וימיר, דהוא רק כנותן רשות להתפיס אבל הבהמת חולין שייך להממיר שהוא קרבן שלו ואם אמר הרי עלי עולה והתפיס בהמתו בבהמת קדשים עלה לו משום חובה ונפטר מידי נדרו, ומה שאמרו בתמורה די"ט דאינו מתכפר בדבר הבא בעבירה נראה דבאשם קאי אבל בעולה אפשר דהוי ריצוי ובכל אופן ידי נדרו יצא.

ומש"כ אי בנכרי שייך חיוב אחריות והביא ד' המל"מ בהלכ' מלכים פ"י שאין בל יחל בנכרי, והאבני מלואים השיג עליו דמ"מ הוי כמלוה הכתובה בתורה, ותמה ע"ז דהא כיון שאין עליו לאו דבל יחל ויכול לחזור ל"ש בו אמל"ג כמל"ה עכ"ד בפשוטו נראה דכמו בהרי זו דנתפס ההקדש דהוי קנין באמירה בעלמא, והרי גם בקדשי נכרים ובעירובין דשייך לבה"ב ונתפס הקדושה ומועלין בו. אע"פ שאין על הנכרי בל יחל כמו כן י"ל בהרי עלי דיש עליו חיוב אחריות באמירה כמו שנתחייב בדבר שאינו חייב בקנין והם דברים הנקנים באמירה שיש עי"ז חוב כמו שהקנה בהדיוט, וילה"ר לזה מד' הרמב"ם פ"ח מהל' עירכין הל' ט"ו שכתב במופלא הסמוך לאיש שהעריך או נדר חייב לשלם עיי"ש אע"פ שאין עליו חיוב בל יחל כמבואר בנדה דמ"ו דקטן שהקדש ואכלו אחרים לוקין משום בל יחל אבל על הקטן אין חיוב בל יחל מ"מ יש עליו חיוב תשלומין כמלוה הכתובה בתורה כמו בהרי זו, כן בהרי עלי נתחייב אלא שאינו עובר משום בל יחל -- ובאמת פי' הרא"ש בנדרים דכ"ט הכא שאני דאמירה לגבוה כמסל"ה וחייב לקיים דבריו משום מוצא שפתיך תשמור, מבואר דרק משום מוצא שפתיך תשמור אמל"ג כמל"ה, ונראה בכונת הרא"ש כיון דלאחר ל' קאמר ולא נתפס הקדושה מיד והוי מצי למיהדר כ"ז שלא חל ובפרט למש"כ הר"י דגם בהדיוט יכול לחזור ומחדשים דעדיפא מהדיוט וזהו מטעם דבנדר אינו רשאי לחזור ולהכי כ' הרא"ש דאף שלא חלה מיד הקדושה מ"מ חייב לקיים הנדר כאלו נדר דכתוב מוצא שפתיך תשמור ולא מצי למיהדר ולפי"ז נראה דבנכרי כשהקדיש לאחר ל' יכול לחזור.

תוכן העניינים

אחיעזר חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה